|
|
עמוד:133
במקום שאי אפשר לכונן את מערכת המשפט של התורה באופן אידאלי , בתי הדין רשאים לקבוע סדרים חלופיים כדי למנוע אנרכיה ולקיים סדר חברתי מתוקן . מובן שגם בנסיבות שכאלה המגמה הכללית של מערכת המשפט והשלטון עדיין תהיה לקיים את ערכי היסוד של משפט התורה . אכיפה וענישה בית דין שאין לו סמכויות אכיפה וענישה אינו יעיל . התורה נתנה בידם של בתי הדין סמכויות ענישה נרחבות , לפי פשוטו של מקרא הרבה יותר מאלה שיש לבתי המשפט של ימינו . התחום המובהק שבו הענישה של התורה עודפת על פני המקובל כיום הוא בעונשי גוף : ואיש כי יכה כל נפש אדם מ › ת י › מת : › מכה נפש בהמה ישלמנה נפש תחת נפש : ואיש כי יתן מ › ם בעמית › כאשר עשה כן יעשה ל : › שבר תחת שבר עין תחת עין שן תחת שן כאשר יתן מ › ם באדם כן ינתן ב : › › מכה בהמה ישלמנה › מכה אדם י › מת : משפט אחד יהיה לכם כגר כאזרח יהיה כי אני ה' א להיכם ( ויקרא כד , יז-כב . ( על פי פשוטו של מקרא , העונש על הטלת מום בלתי הפיך באדם הוא פגיעה נגדית מקבילה בגופו של המזיק . סוגיית הבבלי מציגה תשע שיטות , של תנאים ואמוראים , המנמקות מדוע אין לקבל את הפשט להלכה ולמעשה וראוי להמיר את עונשי הגוף בעונש ממוני . עם זאת יש עדויות שרעיון " עין תחת עין" התקיים במידה מוגבלת גם למעשה , כאשר היה צורך לאכוף בתוקף את סדרי החברה והמשטר לא רק בימי המקרא וחז"ל , אלא עד אמצע ימי הביניים לפחות . הסמכות הניתנת לבתי הדין ולמערכות השלטון הממלכתיות והקהילתיות רבה ביותר , ובמקרים רבים היא גוברת על זכויות יסוד אחרות כגון הזכות לחיים ולכבוד . לפיכך דיני העונשין בישראל כוללים גם עונשי גוף כדוגמת מלקות . ההסתייגות מעונשי גוף מוסברת בדרך כלל כעלייה בערכן של זכויות כבוד 166 בבא קמא פג ע"ב-פד ע"א .
|
|