פרק ד כבוד האדם

עמוד:116

מצא שק או קופה : אם היה חכם או זקן מכובד שאין דרכו ליטול כלים אלו בידו , אינו חייב להטפל בהן . ואומד את דעתו , אילו היו שלו אם היה מחזירן לעצמו כך חייב להחזיר של חבירו , ואם לא היה מוחל על כבודו אפילו היו שלו , כך בשל חבירו אינו חייב להחזיר ( רמב"ם , הלכות גזלה ואבדה יא , יג . ( בדרך כלל התייחסו חז"ל אל המלאכה כמכבדת את הבריות . עם זאת לעתים המלאכה אינה לפי כבודו של אדם , לעתים אפילו במידה כזאת שהוא נפטר ממצווה הכרוכה בעשיית מלאכה שאינה לפי כבודו . מדברי הרמב"ם ניכרת גם היחסיות של מושג הכבוד וההדדיות שבו , שכן הוא אינו מציע הגדרה ל"זקן" הפטור ממצוות ההשבה , אלא מורה לו ל › ער את " כבודו" לפי מה שהיה מוכן לעשות לטובת עצמו . כבוד יתר : אב ואם מעל הרמה הבסיסית של כבוד המחויב כלפי כל אדם ואדם קיימת דרישה להעניק יחס של כבוד יתר לאנשים מסוימים . אחדים מהקשרים מקורם בקשר אנושי ראשוני , ואחרים בסדרים חברתיים . מצוות כיבוד אב ואם מתפרשת כהכרת טובה כלפי ההורים על כל שגמלו עם ילדיהם בהבאתם לעולם ובגידולם . הענקתו של כבוד זה לא נועדה רק לטובת ההורים , אלא גם להבניית יחס נכון של כבוד שמקורו בהכרת הטוב . יש בכך גם הכרה בקיומו של מדרג בין בני אדם . היא אינה סותרת את עקרון השוויון הבסיסי של כלל בני האדם , אלא בונה עליו דרגה נוספת של חובה להעניק כבוד והערכה לאדם על פועלו ותרומתו . השוני בין חובת כבוד האדם הכללית ובין זו הנדרשת כלפי אב ואם הוא בשיעור הבלתי מוגבל כמעט של חובת הכבוד לאב ולאם . חז"ל הפליגו בתיאור 136 הפטור לזקן שאינה לפי כבודו : ברכות יט ע"ב , ובמקבילות . רבי מאיר ורבן יוחנן בן זכאי חלוקים ביניהם מדוע הגונב שור משלם יותר מהגונב שה : רבי מאיר סבור שמשום שגנב בהמת עבודה וביטל את בעליה ממלאכה הוא משלם יותר ; ואילו רבן יוחנן בן זכאי סבור שמכיון ששור הלך ברגליו ואילו את השה היה צריך לשאת על כתפו , הקלו בתשלומי השה מפני שנפגע כבוד הבריות ( בבא קמא עט ע"ב . ( ראו גרשון אינגבר , "כבוד הזולת בקביעת גדרי הלכות השבת אבידה" ( אינגבר , תשס"ב . (

המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר