|
|
עמוד:115
הכול לפי המבייש והמתבייש ל"כבוד" ול"בושת" יש ערך כספי , ועל פגיעה בכבוד יש לפצות בתשלום . פיצוי זה נקרא בלשון חכמים " בושת , " והוא אחד מחמשת הסוגים של תשלומי נזיקין המוכרים בהלכה . התרגום של ה"בושת" הנפשית למושגי ממון מחייב כימות מספרי כביכול של הבושה : המבייש את חבירו ערום הרי זה חייב . ואינו דומה מביישו ערום למביישו לובש . ביישו במרחץ הרי זה חייב . ואינו דומה מביישו במרחץ למביישו בשוק . ואינו דומה המתבייש מן היקיר למתבייש מן הפגום . ואינו דומה גדול המתבייש לקטן המתבייש . בן גדולים המתבייש לבן קטנים המתבייש ( תוספתא , בבא קמא ט , יב . ( לא כל המצבים שווים , ולא כל בני האדם שווים בערכם כאשר מחשבים את המשמעות הכלכלית של בושה בשפה של דיני ממונות ונזיקין . קיימת יחסיות בערך הכבוד , ויש לכך גם משמעות כלכלית . חובת תשלומי הבושת מותנית בשיעור הבושת שנגרמה , וזו תלויה במשתנים רבים כמפורט בברייתא שלעיל ובספרות ההלכה הענפה המשתלשלת ממנה . זקן ואינה לפי כבודו הזהירות בכבודו של אדם מחויבת גם במפגש עם מצווה . אמנם לעתים " אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה' " ( משלי כא , ל ; ברכות יט ע"ב , ( ואדם חייב להימנע מאיסור גם אם הדבר יעמיד אותו במבוכה , כגון מצא כלאים בבגדו , חייב להסירו מעליו מיד גם אם הוא נמצא ברשות הרבים . אבל עם זאת אין מניחים כמובן מאליו שהמצווה היא היא כבודו של אדם , ולכן אדם חייב תמיד למחול על כבודו ולקיימה . לעתים קיומה של מצווה עלולה לפגוע בכבוד . מהלכות השבת אבדה אפשר ללמוד שהערך של כבוד האדם עלול להתנגש לעתים עם חובת קיום מצווה וכוחו גובר : 135 במשנה , בבא קמא ח , א ; משנה , כתובות ג , ז ; ובבבא קמא פו ע"א , יש דיון מהו המדד של תשלומי בושת , והעיקרון המנחה הוא "הכול לפי המבייש והמתבייש . "
|
|