|
|
עמוד:96
התיאור של טקס זה ניתן להבין על דרך השלילה מה אסור לעשות לאישה ולאדם אחר , שכן מעשים אלה פוגעים בכבודם : היו עליה [ על הסוטה ] כלי זהב קטלאות ונזמים וטבעות מסלקם הימנה כדי לנוולה ( ספרי במדבר יא . ( תכשיטים ואיפור נחשבים צורך בסיסי לכבוד האישה , ובהיעדרם היא נחשבת " מנוולת . " מניעתם נחשבת השפלה שלה , ומכאן נובעות הלכות בתחומים שונים . כך למשל הענקת תכשיטים לאישה היא אחת החובות המוטלות על בעלה , והוא אינו רשאי למנעם ממנה . בהיעדרו — על הממונים על סיפוק צרכיה לדאוג גם לכך . כן התירו לה "כיחול ופרכוס" גם בימי אבלות . קיימות דרגות שונות של טיפוח יופי , המשתנות מאדם לאדם . בראש סולם הרגישות נמצאים המלך והכלה . על המלך נאמר " מלך ביפיו תחזינה עיניך" ( ישעיהו לג , יז , ( והכלה צריכה להישמר " שלא תתגנה על בעלה" ( יומא עח ע"ב . ( מכאן נובעים היתר רחיצה למלך ולכלה ביום הכיפורים ובתקופת האבלות . טיפול בשער כבר במקרא אפשר להצביע על מקורות רבים שעולה מהם כי לשער משמעות רבה , לתפארת ולגנות האדם . הנזיר , הכוהן , האבל והמצורע מוזהרים בתורה 96 לחיוב הבעל בתכשיטי אשתו ראו כתובות עא ע"א . לתכשיטים כחלק מזכויות הממון של האישה ראו כתובות מח ע"א ; קז ע"א ; רמב"ם , הלכות אישות יג , ז ; שולחן ערוך , אבן העזר ע , ה-ו ; בית שמואל , שם , טו . להיתר להתקשט גם בימי אבלות ראו תענית יג ע"ב ; להיתר לרחצת הכלה ביום הכיפורים ראו משנה , יומא ח , א . רמב"ם , הלכות שביתת עשור ג , א ; שולחן ערוך , אורח חיים תריג , י . להיתר רחצה בימי האבלות : רמב"ם , הלכות אבל יא , ז ; שולחן ערוך , אורח חיים שפא , ו . חלק מהניוול של " אשת יפת תואר" ( משנה מסכת שמחות ז , יג ) והסוטה ( ספרי במדבר יא ; משנה , סוטה א , ו ) נעשה על ידי מניעת תכשיטים ובגדים נאים . רשימת המעשים הנעשים בטקס הסוטה כדי להשפיל את האישה ולהרתיע אותה היא מקור שאפשר ללמוד ממנו מה אסור לעשות לאישה בדרך כלל . לדעת רבי יוחנן בן ברוקה אפילו לסוטה אסור לעשות כן : " אין מנוולים בנות ישראל יותר ממה שכתוב בתורה" ( ספרי במדבר יא . ( על מעמד ההשפלה של הסוטה כסיפור של הרתעה ראו אצל ישי רוזן צבי , הטקס שלא היה ( רוזן צבי , תשס"ח . (
|
|