|
|
עמוד:49
בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון , נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן ואמר לו : ראה מעשי כמה נאים ומשובחין הן , וכל מה שבראתי בשבילך בראתי . תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי , שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך ( קהלת רבה ז , א . ( מעמדו הבכיר של האדם בבריאה אינו מקנה לו את הזכות לעשות בה כחפצו . לצד ה"לעובדה" הוא נצטווה גם " לשומרה" ( בראשית ב , טו . ( אפילו הבורא עצמו ברא את עולמו לשם התיקון , ולא לקלקלו . הצו " לעובדה ולשומרה" עומד בניגוד לצו " וכבשוה — ורדו . " כנגד זכותו של האדם לשלוט בעולם ולנצלו ניצבת חובתו ואחריותו לשמור על העולם ולא לפגוע בו מעבר למותר . לא רק כדי שלא להפסיד את זכויותיהם של אנשים אחרים , אלא גם מפני הערך העצמי של הברואים . הצו " לעובדה ולשומרה" מכונן אפוא מערכת מצוות המגבילה את זכויות האדם לנצל את הבריאה כחפצו כדוגמת מצוות אלה : " שילוח הקן" — החובה לשלח את האם הדוגרת לפני שנוטלים את האפרוחים או את הביצים ; איסור גרימת " צער בעלי חיים" — המחייב להימנע מכל פעולה הגורמת סבל לבעלי חיים ; ואיסור " בל תשחית" — המחייב להימנע מהשחתה סתמית , שלא לצורך , של כל חפץ , חי , צומח או דומם . יש המסבירים כך גם אחדות מהמצוות הנראות מחוסרות טעם מוסרי כדוגמת איסורי הכלאיים — האיסור לזרוע יחד כמה סוגי צמחים , ללבוש בגד מעורב מצמר ומפשתים או לחרוש בשור ובחמור יחדיו — איסור אכילת הדם , חובת השחיטה , הגבלת מספרם של מיני בעלי החיים המותרים באכילה ועוד . 36 " וכשם שנתן הקב"ה רחמים על הבהמה כך נתמלא רחמים על העופות , מנין ? שנאמר : ' כי יקרא קן צפור לפניך "' ( דברים רבה ו , א . ( לדעת הרמב"ן ומפרשים אחרים מצוות שילוח הקן מבוססת על מידת הרחמים כלפי הבריות . ראו מאמרו של אפרים יצחקי " שילוח הקן" ( יצחקי , תש"ס ;( ובספרה של נחמה ליבוביץ , ' עיונים בספר דברים ( ליבוביץ , ' תשנ"ה , עמ' . ( 192-191 קיימת גישה המפרשת את סיפור הבריאה באופן חד צדדי כסיפור המעודד את האדם להשחית את עולם הטבע . ראו עמדותיהם של ארנולד טוינבי ( Toynbee ) והיידן וייט ( White ) המובאות במאמרו של יצחק דב פריז , " זאת הבהמה אשר תאכלו : דיני כשרות הבשר והאקולוגיה" ( פריז , תשס"ה , הערות . ( 7-5 פריז דוחה השקפות אלו מכול וכול .
|
|