|
|
עמוד:42
לעומת הפרק הראשון של הבריאה , שבו תוארה היצירה של האדם הראשון כיחידה מגובשת של זכר ונקבה , בפרק השני מתואר תהליך ההתקשרות של איש ואישה . אגב כך מתוארת בפרק השני גם הזיקה המתפתחת של האדם אל שאר הנבראים ומימוש אחריותו כלפיהם : בעבודת האדמה ובקריאת שמות לבעלי החיים . תכונה זו של התקשרות אל הנבראים האחרים מתוך כבוד ואחריות נגזרת גם היא מצלם אלוהים שבאדם . היא תופיע בספר דברים כמצווה בפני עצמה : " והלכת בדרכיו" ( דברים כח , ט , ( ובפירוש חז"ל : " מה הוא רחום וחנון אף אתה רחום וחנון" ( מכילתא דרבי ישמעאל , מסכתא דשירה , ג , מהדורת הורוביץ רבין עמ' . ( 127 כשם שהבורא מיטיב לנבראים , כך האדם מתדמה לו וחפץ להיטיב לזולתו ואף להכילו כחלק בלתי נפרד מעצמיותו , על אף ואולי בזכות שונותו . זכות זו מתממשת באפשרותו של האדם לכונן קשרים חברתיים , להתרועע עם זולתו ואף להתאגד בחבורה , והיא נשללת על ידי בידודו : במאסר , בהרחקתו מן החברה על ידי נידוי וחרם או בהטלת איסור על התאגדות חברתית . להלן יפורטו בהרחבה הזכויות והחובות שמקורן בערך היסודי של קיומה של חברה . משפחה : הורים וילדים חז"ל רואים לא רק בזוגיות אלא גם בבניין משפחה והולדת ילדים חלק מתפיסת צלם אלוהים : והאדם ידע את ח › ה אשת › ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי איש את ה' ( בראשית ד , א . ( לשעבר אדם נברא מאדמה וחוה מן אדם , מיכן ואילך " בצלמינו כדמותינו" לא איש בלא אשה , לא אשה בלא איש , ולא שניהם 27 על מצוות אלו ראו רמב"ם , ספר המצוות , מצוות עשה ה ; תשובת רבי אברהם בן הרמב"ם , תשובה סג ; ר' יצחק מקורביל , ספר מצוות קטן , מצווה מו-מח , וכן מאמרו של שלום רוזנברג , "והלכת בדרכיו" ) רוזנברג , תשס"ב . ( 28 בהמשך הדברים נדון בפירוט בחופש לכונן קשרים חברתיים . בשלב זה נפנה למאמרו התמציתי של אביעד הכהן בנושא זה במשפט העברי : " ומן המקדש לא יצא : חופש התנועה והגבלתו לתכלית ראויה" ) הכהן , תשס"ד . ( I
|
|