|
|
עמוד:33
ייחודו של איסור הלנת המת מתוך המכלול של המצוות הנוגעות לכבוד האדם הוא שהוא נתלה מפורשות בעקרון היסוד של הידמות האדם לאלוהים . לפיכך מצווה זו היא מקור יסודי לגזור ממנה את הערך הכללי של כבוד האדם על מגוון השתמעויותיו . בהנחה שמעלתו של האדם החי גדולה מזו של המת , ואף החשש לכבודו גדול יותר , אפשר לגזור בדרך של " קל וחומר" את ערך כבוד האדם החי מכבוד האדם המת . ברכת האלוהים : הזכות לקניין גם זכות הקניין מנומקת בתורה על בסיס צלם אלוהים : ויאמר א להים : נעשה אדם בצלמנ › כדמ › תנ › וירד › בדגת הים › בע › ף השמים › בבהמה › בכל הארץ › בכל הרמש הרמש על הארץ [ ... ] ויברך אתם א להים ויאמר להם א להים : פר › › רב › › מלא › את הארץ וכבשה › רד › בדגת הים › בע › ף השמים › בכל חיה הרמשת על הארץ ( בראשית א , כו-כח . ( בברכת הבורא לאדם יש גם את זכות הקניין היסודית . היותו של האדם " נזר הבריאה" מקורה באופן בריאתו המיוחד , בצלמו ובדמותו של בורא עולם . מכוח ברכה זו הוא שולט בעולם כולו : " ומלאו" " וכבשוה" " ורדו" הם ביטויים של נוכחות , שליטה וכוח . הם המקור לזכויות הקניין של בני האדם בעולם . אלמלא כן היה מקום למחשבה שהאדם הוא בריה שוות ערך לשאר הברואים , וזכות 14 שו"ת הנודע ביהודה ( הרב יחזקאל סג"ל לנדא , פראג , המאה השמונה עשרה ) מהדורא תניינא , אבן העזר מה : " לעולם כבוד חי עדיף מכבוד המת . " לדיון מקיף בנושא " צלם אלוהים" ומשמעותו לעניין איסור הלנת המת וכבוד הגוף של האדם , ראו לורברבוים , תשס"ד : . 292-286 עמדות השוללות לחלוטין את " כבוד המת" כרכיב ב"כבוד האדם" תיאר מיכאל בירנהק ( בירנהק , תשס"ח . ( I לסקירה רחבה של ערך הכבוד בהלכה ראו בספרו של נחום רקובר , גדול כבוד הבריות : כבוד האדם כערך על ( רקובר , . ( 1998 על הפער בין " צלם אלוהים" כמקור לכבוד האדם ובין תפיסות ליברליות אחרות ועל תפיסת כבוד האדם כערך יסוד המצדיק זכויות אחרות , ולא כאחת הזכויות , ראו במאמרו של דורון שולצינר , "כבוד האדם — הצדקה , לא זכות" ( שולצינר , . ( 2006
|
|