|
|
עמוד:32
שפך דם האדם באדם דמ › ישפך כי בצלם א להים עשה את האדם ( בראשית ט , ו . ( בפסוק מפורש שהאיסור לפגוע באדם ולשפוך את דמו מקורו במעלת האדם כצלם אלוהים . האיסור לשפוך את דם האדם הוא מוחלט ובלתי מותנה . בעשרת הדיברות הוא תומצת להוראה קצרה , חד משמעית ומוחלטת : " לא תרצח . " ברם המושג " לא תרצח" טעון משמעות שיפוטית : יש להגדיר מהו " רצח" והאם קיימת הריגה שאינה רצח והיא מותרת . לא כן הדבר בפסוק שבבראשית : " שופך דם" הוא מונח עובדתי , נטול משמעות שיפוטית , והוא אוסר כל הריגה באשר היא . צלם אלוהים : כבוד האדם גם החובה לשמור על כבודו של אדם מקורה בהיותו צלם אלוהים . האזכור המפורש לכך מופיע בהקשר של סיום החיים , במצוות הקבורה : לא תלין נבלת › על העץ כי קב › ר תקברנ › בי › ם הה › א כי קללת א להים תל › י ( דברים כא , כב-כג . ( רש"י מביא מדרש כדי להסביר מה הקשר בין " קללת אלוהים" ובין חובת הקבורה : זלזולו של מלך הוא , שאדם עשוי בדמות דיוקנו וישראל הם בניו . משל לשני אחים תאומים שהיו דומין זה לזה , אחד נעשה מלך , ואחד נתפס ללסטיות ונתלה , כל הרואה אותו אומר המלך תלוי ( פירוש רש"י , שם . ( 13 להצגת הממד הערכי ולהקשר במשנת זכויות האדם של האיסור לא תרצח ראו מאמרו של משה גרינברג , " ערך החיים במקרא" ( גרינברג , תשנ"א ;( בספרו של חיים כהן זכויות אדם במקרא ובתלמוד ( כהן , תשמ"ט , עמ' ( 20-15 ופרקים ב ו ג בספרה של רות גביזון זכויות אדם בישראל ( גביזון , תשנ"ד . (
|
|