|
|
עמוד:12
לגרים ובעלי פגמים בייחוס , בין גברים לנשים , בין בריאים לבעלי מום . ערכי כבוד נדחים מפני מצוות : אין חובה לכבד אב ואם כאשר הם מצווים לעבור עברה ; ערך הזוגיות והנישואין , " ודבק באשתו והיו לבשר אחד , " נדחה מפני מצוות העריות והקדושה : איסור נישואין לכוהן עם גרושה , בעיות של עגינ › ת , ממזר › ת , מסורב › ת גט — כולם היבטים של התגברות שיח קדושת הנישואין על שיח זכות הזוגיות . שני הנתיבים מוצגים כשני נתיבים מקבילים שאינם נפגשים אלא מתנגשים — הנתיב של " צלם אלוהים , " שהוא יסוד תפיסת זכויות האדם , והנתיב של " ממלכת כוהנים וגוי קדוש , " המגביל ומצר את הערכים האנושיים האוניברסליים . כיצד מתמודדות התורה וההלכה עם המתח שבין שני הנתיבים או שתי מערכות החיים המנוגדות ? הנחת היסוד היא שלא מדובר במתח וסתירה שבין התורה לבין תרבות חיצונית וזרה לה , אלא במתח פנימי הנובע מקיומם של שני מוקדים הניצבים זה בצד זה בתורה עצמה . ההתמודדות וההכרעה בין שני קטבים מנוגדים היא נשמת אפה של המחשבה התלמודית . היא מבוססת על גישת " אלו ואלו דברי אלוהים חיים" — שני הצדדים הם אמת , ואי אפשר להכריע ביניהם הכרעה מוחלטת וכללית . המחלוקת עתידה להתקיים וההכרעות הן פרטניות , לפי הנסיבות והמקרים השונים . אחדות הן הכרעות חד פעמיות , ואחרות הן הכרעות קבועות לדורות . זוהי אמנות הפסיקה של אישי ההלכה , שברשותם מערך של כלים , מהותיים ופרוצדורליים , להכריע בדבר ההלכה המעשית במקרים של מחלוקת , ספק וקונפליקט . דוגמה אופיינית היא שאלת המתח שבין האנושיות ללאומיות . המתח הזה מתקיים בהגות , בהלכה , בניסוחי התפילה . כך למשל , התפילה והברכות מלאות בתיאורי ייחודו של עם ישראל , " אשר בחר בנו מכל העמים , " ובד בבד הן מלאות בניסוחים של תקווה ותפילה על האנושות כולה — " וכל בני בשר יקראו בשמך . " הדיאלקטיקה הערכית באה לידי ביטוי בשאלות הלכתיות פרטניות : אסור לגזול גוי , אבל אין חובה להשיב לו אבדה , ובנסיבות מסוימות המצווה להשיב אבדה לגוי מתוארת כגדולה יותר מן החובה להשיבה ליהודי . נעשות הבחנות בין " עובדי אלילים מכוערים" לבין " אומות הגדורות בדרכי הדתות , " ואופי היחסים משתנה בהתאם לנסיבות ההיסטוריות והתרבותיות . לפי הגישה הדיאלקטית אין מקום לומר שהערכים ההומניסטיים הם ערכים מטה הלכתיים המשפיעים על פסיקת ההלכה , כפי שמתואר לפעמים בחיבורים העוסקים בפילוסופיה של
|
|