הקדמה

עמוד:11

— מתגלה הרמב"ם בחוגים התורניים בראש ובראשונה כפוסק הגדול ורק כעניין שולי בדמותו גם כפילוסוף , ואילו אצל הגויים , התיאולוגים והפילוסופים מתגלה הרמב"ם בראש ובראשונה כפילוסוף ורק כעניין שולי בדמותו גם כפוסק וכאיש ההלכה . ברם , לא זו בלבד שהרמב"ם מתגלה בחוגים שונים בפרצופים שונים , אלא שתלמיד המנסה להכיר את הרמב"ם בשני התחומים של יצירתו הספרותית , הן את מכלול מפעלו ההלכתי הן את מכלול מפעלו הפילוסופי , יראה בו ברמב"ם , ועל כל פנים מהתבוננות ראשונה , אפילו פרצופים מנוגדים , שאינם מתיישבים יפה זה עם זה . כבעל משנה תורה רואה הרמב"ם בתרי"ג מצוות של התורה את חזות הכל , שכל חובותיו של האדם כלולות בהן . אפילו חובתו של האדם , לפי הרמב"ם , לעסוק בפילוסופיה , נגזרת לדעתו ממצוות התורה לדעת את מציאותו של , 'ה לדעת את אחדותו , לירא אותו , לאהוב אותו וללמוד את תורתו . לעומת זאת , כבעל מורה נבוכים רואה הרמב"ם , שכל המצוות לא ניתנו אלא כאמצעים להביא את האדם לייעודו הגדול , לשלמותו השכלית ולצמאון האינטלקטואלי המתמיד הנובע ממנה , אותו צמאון ואותה יניקה מתמידים שהם הם בעיני הרמב"ם , לפי פרקיו האחרונים של מורה נבוכים , 'העבודה האמיתית' המוטלת על האדם . פרצופים מנוגדים כגון אלה מגלה הרמב"ם גם ביחסו לנסים , ילדיה האהובים ביותר של האמונה הדתית : בעוד שבמשנה תורה הוא לכאורה מקבל כפשוטם את כל סיפורי הנפלאות שנעשו לישראל ושהובטחו להיעשות להם אם ישמעו בקול ה' ואם יחדלו , הרי במורה נבוכים נראית נטייה ברורה להמעיט בקיומם של הנסים , או אפילו כדעתם של כמה פרשנים — לשלול לגמרי את קיומם . הבדל זה ביחס לנסים גם תואם את ההבדל בין משנה תורה לבין מורה נבוכים לגבי המאורע הגדול של מעמד הר סיני : בעוד שבמשנה תורה היה זה מאורע נסי התגלותי שנעשה לעיני כל ישראל , והנחשב לפי הלכות יסודי התורה פרק ח ליסוד העיקרי המחייב אותנו לציית למצוות התורה , הרי במורה נבוכים מוקדש פרק — הפרק השלושה ושלושים של החלק השני לפי מניין הפרקים של רבי שמואל אבן תיכון ושהוא כיום המניין המקובל הן במהדורות השונות של המקור הערבי הן בכל התרגומים החדשים לכל הלשונות — שבו מנסה הרמב"ם להמעיט באופיו הנסי של מאורע קדמון זה , ואולי אפילו כדעתם של כמה פרשנים לבטלו לגמרי . לכאורה נבדלים הם שני הספרים , משנה תורה ומורה נבוכים , גם ביחסם להלכה התלמודית עצמה . לפי משנה תורה נחשבת הלכה זו כביאור המוסמך הבלעדי של התורה שבכתב וכנתונה לנו ביסודה איש מפי איש 1 ראה : הלכות יסודי התורה פרק א ; ב , א ; תלמוד תורה א , יב — בהשוואה להלכות יסודי התורה ד , יג .

מוסד ביאליק


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר