1. שאלת־היהודים ברוסיה ומשמעותה ההיסטורית, החברתית והמדינית

עמוד:11

מנוגדים זה לזה : האצולה מזה והאינטליגנציה הראדיקאלית מזה , שהיתה הדוברת בשם שכבות העמלים , ובמיוחד בשם האיכרות הרוסית . האצילים , בעלי האחוזות , ששיחרור האיכרים משיעבודם היה למורת רוחם , ראו את עצמם פתאום מנושלים מעמדות הבכורה שלהם , שממנה נהנו דורות על דורות במדינה ובחברה . הם לא אבו להשלים עם עלייתו של מעמד הבורגנות הקאפיטאליסטית , אבל להחזיר את הגלגל אחורנית לא יכלו ונאלצו אפוא להסתגל אל המצב החדש ובעל כורהם אף להעביר את המשק החקלאי שלהם על פסים קאפיטאליסטיים . אך האצילים , שהיו רגילים למשק עבדים ולמצב של פריבילגיות , לא היו מסוגלים כלל לנהל את אחוזותיהם בתנאים החדשים , ולפיכך נזקקו לעזרת היהודים , שגילו במסיבות אלו זריזות רבה , מרץ , יזמה , כשרון הנהלה וכשרון מםחר . יהודים רבים התחילו חוכרים אחוזות מידי האצילים , קושרים את העסקים האלה ביצוא תבואות ועצים , ובעלי האחוזות , שבעצמם היו מבחינה זו חםרי כשרון מעשה , נמצאו פתאום תלויים בחוכריהם היהודים . 15 על כך בערה חמתם , ואיבתם אל היהודים גברה והלכה . לא מעט רגזו בעלי האחוזות גם בשל כך , שיהודים מקרב בעלי ההון והעסקים הועלו לדרגת 'יועץ סתרים' וצורפו בדרך זו למעמד האצילים , כגון האחים פ 1 ליאק 1 ב ( אלעזר , שמואל ויעקב , ( בוני מםילות בתל ומייסדי באנקים ברוסיה ( אגב , בראשית מלכותו של הצאר ניקולאי השני , על פי פקודתו מיום 28 במאי , 1900 כבר חדלו להכניס יהודים ברשימות האצילים . ( בעלי היזמה המשקית והכלכלית שמקרב היהודים היו למעשה נושאי הקא פיטאליזם וחלוציו ברוסיה . הם סללו מסילות ברזל , ייסדו מפעלי תעשייה ובאנקים , עסקו במסחר סיטוני , היו יבואנים ויצואנים , שימשו כקבלנים וספקים של הצבא והממשלה וכר . עובדה זו עוררה הלכי רוח של איבה ליהודים גם בחוגי האינטליגנציה הרוסית הראדיקאלית עממית , שראו את היהודים כ'אכםפלואטאטורים , ' כמנצלי העם העמל . הלא הם לא הכירו כלל את חיי העם היהודי , על המוניו העניים הזרים להם , ולא נתנו דעתם כלל על מצבם הקשה : אנשי השכבה הדקה של בעלי הון ובעלי עסקים יהודים היו בעיניהם נציגי העם היהודי כולו . הלך רוח זה של איבה ליהודים היה רווח גם בקרב הסופרים הרוסיים , מדריכיו הרוחניים של הדור ההוא . למשל , דוסטוייבסקי הסופר האמן התריע על 'הסכנה היהודית , ' האורבת לרוסיה ולעמה . ב'יומנו של סופר' מחודש יוני 1876 הוא טוען , כי הידידים' רוכשים להם אחוזות של אצילים נוצרים שירדו מנכסיהם , מבראים יערות לשם יצוא עצים , מוצצים את לשד אדמתה של רוסיה ומכלים את פוריותה . 'אבל נםו נא —כותב הוא —לומר משהו נגד זה , ומיד ירימו צעקה 6 פעילותם של היהודים בתקופה ההיא בתחומי התעשייה , המסחר , עסקי ממון , קבלנות , חכירת אחוזות וכוי היטיב לתאר יחזקאל קאטיק בספרו 'מיינע זכרונות , ' ווארשא 1913 ( חלק ראשון , ( 1914 ( חלק שני . (

מוסד ביאליק


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר