|
|
עמוד:12
זמנו לממשל הקיסרים' שאין עינו יכולה להבחין ולראות בו אלא צדדים חשוכים ורעים . ואף על פי שקידם בברכה את "חופש המחשבה" של תקופת טראיאנוס כנגד העריצות ששררה לפני כן' הרי לאמיתו של דבר נשא את נפשו לאותו "חופש מעשה , " שבטל ועבר מן העולם הרבה זמן לפניו , שעה שאבגוסטוס השליט באימפריה הרומאית את עקרון עדיפותה של המדינה' והרי זה ביסודו מידה הומאניםטית יוונית . שנאתו היתירה של טאקיטוס היתה שנאת שריד של משפחות אצילות' שלא השלים עם מידה הומאניסטית זו ועם צורת שימושה בפועל' והיה מתקומם נגדה בכל נפשו המםוערה . באותו זמן ישב פלוטארכוס היווני וצייר בחיבה יתירה את דמויותיו הגדולות של העבר ! שום כוונה מדינית לא עיקמה את ראייתו , ווכל מחשבתו היתה רק זו בלבד — להראות כיצד נתלבשו בדמויות אלו אותן המידות היקרות' שהאדם המכבד את עצמו מצווה לקיימן בגופו בכל עת ובכל שעה' ושההתבוניות בהן היא יסוד ועיקר בכל חינוך ראוי לשמו . והואיל ופלוטארכוס היה מחנך מטבע ברייתו' השתדל להנחיל לקוראיו חניכיו חיבה זו שהגה לגיבוריו' שהרי החינוך מתכוון להביא את האדם לידי מעשה' שלא ייתכן בלא היסוד המביא לעולם כל מעשה גדול — האהבה . כך ראה פלוטארכום את תפקידו' וכך הוא אומר בפירוש באחת הביוגראפיות שלו : '' רדיפת מידה יקרה באמת לא תימצא בבני האדם' אלא אם כן יאהבו את מקיימה אהבה יתירה וירחשו לו כבוד לא מצוי ; הללו המשבחים אנשים מצוינים בלא שאוהבים אותם' מכבדים את שמם הגדול בלבד , אבל אינם מוקירים את מידתם' ולא יחקוה . " נמצא' בעיני פלוטארכוס היה דבר זה למעלה מכל ספק' שגם במשטר המ 1 נארכיה' ובכל משטר ובכל זמן' אפשר לחקות ולקיים את מידותיהם היקרות של אנשי העבר הדימוקראטי . ואין צריך לומר שידע וראה' שהיקף המעשים שבהם אפשר לקיים מידות אלו — שיעורו על כורחו קטן ומצומצם יותר בזמנו משהיה בערי יוון הגדולות בזמן חירותן או ברומי הריפובליקאית . באחד מ'כתבי המוסרי המרובים שלו' והוא בספרו הקטן "הוראות להנהגתה של מדינה" ' הוא אף מלגלג על אלה הסבורים' שאפשר לנהוג בזמנו המאוחר לפי מסורות התפארת והגבורה של הימים הראשונים ; הסבורים כך משולים בעיניו לנערים קטנים שנועלים את סנדלי אבותיהם . אבל הוא מאמין בלב שלם' שגם בשביל אותם התפקידים שניתנו לו לאדם בזמן הזה , נאה לו לפתח את אישיותו ככל שתמצא ידו על פי הדוגמאות הנאות ביותר . שלא כטאקיטום , אין הוא נוטר איבה לאימפריה הרומאית המונארכית , הואיל ומולדתו היוונית נפגעה פחות מחבלי לידתה של אימפריה זו מרומי הבירה גופה' שאין לך סימן מובהק יותר לסבלה משנאתו של ההיסטוריון הרומאי . כנגד זה הורגשו בערי יוון כל ברכותיה של מלכות זו , ובעיני פלוטארכוס היתה מתנת אלוהים' חוף מבטחים שזימנו לו למין האדם האלים מן השמים . באחד מ"כתבי המוסר" שלו' "על מזל הרומיים" ' הוא דן בשאלה , אם רומי זכתה לגדולתה בשל תכונת אנשיה או בחסד האלוהים , והוא בא לכלל דעה שרצון האלים הוא הגורם המכריע' אשר נסתייע באומץ לבם וחכמתם של הרומיים . וחסדי
|
|