|
|
עמוד:10
המתפוררת במציאות ההיסטורית , על ירי פיתוחו של רעיון בחירת ישראל ברוח תורשתית דטרמיניסטית כמעט מוחלטת , הלוא הוא רעיון "הנקודה הפנימית " הטמונה בפנים פנימיותו של כל ארם ואדם מישראל אף על פי שחטא . רעיון זה שימש לארמו '' רים רבים מעין כתב הסמכה המסמיכם לדבר גם בשם אותם יהודים שמעולם לא הסמיכום לכך , והוא במידה זו או אחרת ביטוי לשמרנות דינמית ויש בו נגיעת מה בשאלת הסובלנות . נוסחו הראשון של פרק זה נתפרסם בתוך הקובץ "מחקרים בקבלה , בפילוסופיה יהודית ובספרות המוסר וההגות , מוגשים לישעיה תשבי במלאת לו שבעים וחמש שנים , " בעריכת יוסף דן ויוסף הקר , ירושלים תשמ"ו . הנוסח המובא בספר הנוכחי מתוקן ומעודכן . מובן מאליו , כי בנםיוננו להתבונן בריוקנה הרוחני של החסידות בפולין בשלושת הדורות האחרונים לקיומה שם לא יכולנו לפסוח על לב לבה בכל אתריה ופלגיה בעיקולי ההיסטוריה היהודית ובפיתוליה במשך חמישה יובלות עקובי ייסורים וחורבן , הלוא הוא הצדיק . לצורך זה ייעדנו את החלק השני בספרנו , המחזיק את הפרק השישי " , מעמדו של הצדיק וייעודו בעיני ארמו"רים , " ואת הפרק השביעי , "משהו לבעיית הניוון והשקיעה . " בראשון שבהם - הרי המחלוקת בחוגי פשיםחא וקוצק על דרכה של ההנהגה החסידית וטיבה האיכות של הערה ; תודעתם העצמית של כמה וכמה ארמו " רים על תפקידם ומעמדם החברתי החומרי , כפי שזו נשקפת לנו מתוך דבריהם . בפרק השביעי העלינו כמה מסימניה המובהקים של האידיאליזציה והגלוריפיקציה בתיאור רמות הצדיקים . לעומתם הבאנו עדויות חסידיות על תופעות מכוערות שפשו במחנותיהם . לפרק זה צורף נספח קצר , שבו ארבעה קולות ביקורת על החסידות , שהושמעו בארבעת העשורים האחרונים לקיומו של בית ישראל בפולין . בפרק הראשון שבשלושת פרקי החלק השלישי , "חשבונן של הגזרות שכין מלחמה למלחמה " , " השלמה עם הגלות והבלטת יתרונותיה , " מתוארת תפיסתם הספיריטואליסטית של ראשי החסידות את הגלות וסבלותיה , הכרוכה בהתנגדותם לפעילות אנושית כלשהי , ועל אחת כמה וכמה לפעילות חילונית פוליטית , כרי להחיש את קץ הגלות . ברם , אחרי חורבנן של קהילות ישראל במלחמת העולם הראשונה , הצהרת בלפור , המהפכה ברוסיה , הפרעות באוקראינה ובפולין , המצוקה הכלכלית האיומה , עלייתם של הנאצים לשלטון בגרמניה , הפרעות בשנות השלושים והשפעתה של האנטישמיות הנאצית - נתרופפה חזית ההתנגדות החסידית לבניינו של היישוב בארץ ישראל . התרופפות זו מוצגת בהרחבה בפרק התשיעי . לפרק זה סופחה סקירה קצרה בעניין הפרשנות המשיחית לאירועי הימים . בפרק העשירי , "שנאת ישראל וייעוד ישראל באספקלריית ראשי החסידות , " נסקרת חומרתה של שאלת הגלות וייסוריה בעיני ראשי החסידות בתקופה שבין שתי מלחמות העולם ; תביעתם לשאת את סבל הגלות בהכנעה במציאות החיצונית , מכאן , ובהתנשאות הנפש במציאות הפנימית , מכאן ; תפיסתם הפסימיסטית את שנאת ישראל
|
|