|
|
עמוד:8
ההיסטורי , " האדם שקיים במידה שהוא בונה את עצמו בחיק ההיסטוריה . על כל פנים , במסה זו לא נסתער חזיתית על בעיית ההיסטוריה ככזו . התוכנית הראשונית שלנו היתה לציין כמה קווים עיקריים ששלטו בתחום הספקולטיבי של החברות הארכאיות . נדמה לנו כי תיאור קצר של תחום זה לא יהיה חסר עניין , במיוחד מבחינתו של הפילוסוף , הרגיל למצוא את הבעיות ואת דרכי פתרונן בטקסטים של הפילוסופיה הקלאסית או במצבים של ההיסטוריה הרוחנית של המערב . זה זמן רב אנחנו סבורים כי הפילוסופיה המערבית נמצאת בסכנה של "פרובינציאליות , " אם אפשר לומר כך : ראשית בכך שהיא מתרכזת באורח קנאי במסורתה שלה תוך התעלמות , למשל , מן הבעיות והפתרונות של מחשבת המזרח ; שנית , בכך שהיא מתעקשת לא להכיר אלא ב"מצבים" של האדם בן הציביליזציות ההיסטוריות , ולא לוקחת בחשבון את החוויה של האדם "הפרימיטיבי" השייך לחברות המסורתיות . אנו סבורים כי האנתרופולוגיה הפילוסופית תוכל ללמוד דבר מה מן האופן שבו האדם הקדם סוקרטי ( לשון אחר , האדם המסורתי ) העריך את מצבו ביקום . יתר על כן : הכרת האונטולוגיה הארכאית תרענן את סוגיות היסוד של המטאפיסיקה . בכמה חיבורים קודמים , ובמיוחד ב"חיבור על ההיסטוריה של הדתות" Traite d'Histoire ) ( des Religions ניסינו להציג את העקרונות של אונטולוגיה ארכאית זו , בלי להתיימר , כמובן , שתמיד עלה בידינו להציג את הדברים באורח קוהרנטי או ממצה . לצערנו הרב , גם ספר זה לא יוכל להביא תיאור ממצה מעין זה . כיוון שאנחנו פונים כאן אל הפילוסוף כמו גם אל האתנולוג ואל המומחה לתורת המזרח , אבל מעל לכול אל האדם התרבותי , שאינו מומחה בתחום זה , נאלצנו לא פעם לסכם באורח תמציתי ביותר נושאים , שאילו נחקרו לעומק רעל כל הניואנסים שלהם , ראויים היו לכרך עב כרס . דיון מעמיק היה מחייב פירוט של המקורות וכן נקיטת לשון טכנית שהיתה מרתיעה קוראים רבים . מטרתנו לא היתה אפוא למסור לעיון המומחים פרשנויות בשולי הנושאים המעסיקים אותם , אלא למשוך את תשומת לבו של הפילוסוף ושל האדם התרבותי בכלל אל עמדות רוחניות מסוימות אשר , גם אם כבר אינן תקפות באזורים רבים של העולם , יש בהן לתרום להכרת האדם וההיסטוריה שלו . שיקולים דומים הביאו אותנו גם לצמצום ניכר של ההערות , העומדות לפעמים על אזכור פשוט .
|
|