|
|
עמוד:י
תח הוא את התשובות השונות שניתנו לבעית משבר זה , במיוחד התשובות הטוטאליטאריות למיניהן . הוא מראה , כמה אין בהן כדי להיות תשובה של אמת על המשבר מבחינת שורשיו האמיתיים , ומ 1 רה על התגבשותה של נטייה כללית ליתיכנון דימוקראטי , ' נטייה הבאה משני צדדים כאחד —גם מצד הדימוקרא טיות המערביות , וגם מצד התפתחותו הפנימית של המשטר הסובייטי . החלק השני של הספר דן בקשרים שבין התיכנון הדימוקראטי ושינוי המתכונת המוסדית של החברה המודרנית . כאן מובלטת ההתפתחות הטכנולוגית ארגונית מצד אחד , והתפתחותם של טיפוסי שכבות שולטות שכנגדה . בעניין זה מפתח מאנהיים את האבחנה , הקיימת כבר בחיבוריו הראשונים ( אם כי בקצת שינוי משמעות ) בין כויח פונקציונאלי , הקשור בביצוע נכון וראציונאלי של תפקידים ארגוניים , ובין כוח יק 1 מונאלי' ולא ראציונאלי , כביכול , הקשור בסמלי הזדהות קבוצתיים אגרסיביים . הוא מורה על מידת המיזוג של שני יסודות אלה בכל טיפוס של שכבה שלטת מצד אחד , ועל הצ 1 רך הגובר בתיכנון כוח רציונאלי מצד שני . ניתוחים אלה מבוססים על חומר מגוון וחשוב , שמאנהיים אספ 1 במשך שנים רבות , ומהווים מכמה בחינות מעשה יחיד במינו בספרות הסוציולוגית המודרנית . בחלק השלישי בא מאנהיים לנתח את התנאים החברתיים הפסיכולוגיים , החינוכיים והתרבותיים של חברה דימוקראטית חדשה ושל השכבה השלטת החדשה , שכבה מדריכה ומנהלת דרך פיקוח וסובלנות דימוקראטית . אף כאן אנו מוצאים ניתוחו של טיפוס האישיות הדימוקראטית האינטגראטיבית ( הקרוב מאוד לדרכו של קורט לוין המנוח ) ועד לניתוח טיפוסי הערכים העליונים ה'דתיים' שבחברה כגון זו ( ניתוח שנמצא כבר בעיקרו בספרו 'דיאגנוזה של ימינו . ( ' חוט השני העובר בספר היא ההנחה , שחברה דימוקראטית מתוכננת מסוגלת להוציא מקרבה את המתכננים ( השכבה השלטת ) בדרך תיכנון , המבוסס על תפיסה נכונה של תהליכי הברירה החברתית 'האבטומאטית ושל תפיסה חינוכית נכונה . בספר זה מוצאים אנו פיתוח והדגשה יתירה של כוח החינוד בחברה דימוקראטית ; ואפשר שפרק זה , שהוא מגופי מחקרו של מאנהיים בשנות חייו האחרונות , הוא עיקר תרומתו המובהקת של הספר לסוציולוגיה של ימינו . מבחינת הסוציולוגיה הפוליטית , שהיא עיקר עניינו של הספר , אפשר לראות בו בספר זה אחד הנםיונות האחרונים לתפיסה חברתית טוטאלית בגבולו של תחום זה . שהרי לא זו בלבד , שהתחום הפוליטי נראה כאן , כמו ברוב המחקרים החדשים העוסקים בעניין זה , כחלק אורגאני של החברה , שאין להבינו אלא בזיקתו לתחומים המוסדיים האחרים ז אלא שתחום זה מקיף כאן בכוח את רוב העניינים שבחברה , וכמעט אין בהם אחד , שאין לו זיקה של ממש לתחום
|
|