|
|
עמוד:9
פרק ראשון מבוא א . תולדות רבי עקיבא בספרות התגאית ובספרות האמוראית , הארצישראלית והבבלית כאחד , הוארה דמותו של רבי עקיבא כאחת הדמויות הגדולות בתולדות התורה שבעל פה ובתולדות הרוח בישראל וכאבן פינה בכל מקצועות התורה והמחשבה היהודית . באורח חייו , בגידולו וגדולתו בתורה' בהנהגתו את הציבור' בבטחונו בתק וותר , של האומה ובמותו על קידוש השם שימש מופת לדורות . הפליגו בתיאור גדולתו כבר חכמים בני דורו' וגדולי החכ מים והמורים של הדורות שלאחריו טיסחו והרחיבו תיאורים אלו . מימיהם של הדור הראשון והשני של האמוראים , כמאה שנה לאחר מותו של רבי עקיבא , מצויים כבר תיאורים שלמים , מגובשים מבחינה ספרותית , המספרים על השתוממותם של אבות האומה , שצפו לסוף הדורות , נוכח גדולתו בתורה וגורלו של רבי עקיבא . בתיאורים אלו בא לידי ביטוי לא רק הרושם שטבעה אישיותו בזכרון הדורות , אלא אף ההערכה שהעריכו החכמים בדורות שלאחר רבי עקיבא את מקומו בתולדות התו רה שבעל פה . בן דורו ובר פלוגתיה של רבי עקיבא , רבי טרפון , כששמע את רבי עקיבא מייסד ומבסס על הכתוב הלכה אחת אשר רבי טרפון קיבלה בשמועה , אך לא ידע לפרשה , קרא בהתרגשות : ' העבודה ! [ אם ] הטית ימין ושמאל אני שמעתי ואין לי לפרש , אתה דורש ומסכים לשמועה / והמסורת מוסיפה : 'בלשון הזה אמר לו : עקיבא ! כל הפורש ממך כפורש מחייו' י . בנסיבה 1 זבחים יג א ומקבילות .
|
|