|
|
עמוד:12
פייטנים שכתבו פיוטי תקיעתות לברכות המלכויות , הזיכרונות והשופרות הלכו בעקבות נוסח הקבע ושילבו את פסוקי היום בפיוטיהם , אך בניגוד לנוסח הקבע , אין הפסוקים באים בהם בזה אחר זה , אלא הם משולבים במהלך הפיוט ולכל פסוק באה הקדמה פייטנית קצרה הרומזת אליו . הפייטנים שמרו על סדרם המכוון של הפסוקים , אך ארגנו אותם כמעט תמיד , כבר למן התקופה הקדם קלסית של הפיוט , בדרך שונה , המשקפת הבנה אחרת במשנה : לא בקבוצות של פסוקי תורה , כתובים ונביאים , אלא בסדרות של שלושה שלושה פסוקים , שכל אחת ואחת מהן כשלעצמה מסודרת בסדר של תורה , כתובים ונביאים . מספר הסדרות הללו הוא לפחות שלוש , ולרוב בא אחריהן עוד תורה ומסיים בשל תורה , ואומי של נביאים ושל כתובים באמצע י . המנהג המעשי מתאים למשתמע מן התוספתא ומן הברייתות שבבבלי . 14 כך הוא בתקיעתות של יוסי בן יוסי ( אי מירסקי , פיוטי יוסי בן יוסי , ירושלים תשל"ז , עמי ( 113-87 ובעוד שני שרידים של תקיעתות קדומות ( ראה במאמרי : 'קטעי תקיעתות בנוסח יוסי בן יוסי ; תרביץ , נג [ תשמ"ד , [ עמ י ; 558-547 שרידים [ לעיל , הערה . ([ 12 15 עמד על כך היינימן ( לעיל , הערה , ( 12 עמ י ; 62 והשווה גם : פליישר , שירת הקודש ( לעיל , הערה , ( 5 עמי . 178 במקרה אחד ( בתקיעתות של ר ' מישאל בר אלסטל , שהדפיס I . Davidson , 'Poetic Fragments from ( the Genizah' , Jewish Quarterly Review , NS , 8 [ 1917-1918 ] , pp . 425-454 באות שלשות הפסוקים בסדר של תורת נביאים כתובים . חריג בולט יותר הוא ר ' אלעזר בירבי קליר , המביא , בדומה לנוסח הקבע שלנו , את כל פסוקי התורה תחילה , אחריהם את כל פסוקי הכתובים , לאחר מכן את כל פסוקי הנביאים , ולבסוף עוד פסוק מן התורה ( אך גם הוא מקדים , כמובן , לכל פסוק ופסוק קטע פיוט מיוחד . ( שינוי מעניין הוא שבכל קבוצה הוא מביא ארבעה פסוקים ולא שלושה , ובסך הכול שלושה עשר פסוקים , כמניין אותיות החתימה 'אלעזר ברבי קליר ' ( ראה את פיוט השופרות אצל ר גולדשמידט , מחזור לימים הנוראים לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם , א : ראש השנה , ירושלים תש " ל , מבוא , עמ ' מו . ( עם זאת , הסדר שתואר בפנים , בשלשות פסוקים של תורה כתובים נביאים כל אחת , מקוים בכל יתר פיוטי התקיעתות של הפייטנים הידועים בשמם ( יוסי בן יוסי [ ראה בהערה הקודמת , [ פינחס הכהן [ ש ' אליצור , פיוטי רבי פינחס הכהן , ירושלים תשס " ד , עמ י , ([ 405-378 וכן במספר מחזורי תקיעתות אנונימיים , בלתי מחורזים , שעלו מן הגניזה ( קטעים מתוך שניים מהם נתפרסמו בשני מאמרי שנזכרו בהערה הקודמת , וקטע ממחזור נוסף פרסם אדלמן [ לעיל , הערה , [ 12 עמ' ח-ט . ( רק חריג בולט אחד עלה מן הגניזה : קטע מתקיעתות בלתי מחורזות המביאות לקט פסוקים שאין בו כל סדר המתייחס למקורותיהם . במקרה זה גבר על המסורת העתיקה רצונו של הפייטן להפגין וירטואוזיות צורנית : הוא ביקש לקשור את כל הפסוקים בשרשור אל טורי הפיוטים שאחריהם , ועל כן בחר פסוקים שמילתם האחרונה מתאימה לאות הנצרכת לו לפתיחת אותם טורים , על פי סדר האלפבית . בכל אחד ואחד מפיוטי התקיעתות הללו שילב אפוא משורר זה עשרים ושניים פסוקים . הקושי הגדול למצוא פסוקים מתאימים ( העוסקים במלכות , בזיכרון או בקול שופר ומתאימים גם לאלפבית ) הביא את הפייטן הזה לעבור על ההלכה הקדומה לא רק בעניין סדר הפסוקים אלא גם בעניינים חמורים הרבה יותר : הוא לא נמנע מלהביא פסוקי פורענות , ואף בחר את הפסוקים באופן טכני , על פי הופעת השורש המבוקש ( כגון מל"ך , ( בלי להקפיד שאכן ידברו על מלכות ה ' דווקא . ראה פיוט זה ודיון רחב במהלכיו במאמרי שרידים נוספים ( לעיל , הערה . ( 12 יש להדגיש שפיוט זה יוצא מן הכלל , ואולי לשכמותו התכוון רס " ג כשכתב בסידורו שמקצת פיוטי התקיעתות שנכתבו 'נפסדים בכל' ( סדור רב סעדיה גאון , מהדורת י' דודזון , ש' אסף וי' יואל , ירושלים תש"א , עמ '
|
מכון בן-צבי
|