|
|
עמוד:11
פי מקורם ולהתחיל בפסוקי התורה , להמשיך בפסוקי הכתובים ( דבר זה לא נאמר במפורש במשנה , אך כך הבינוה בכל הדורות ) ולהשלים בנביאים ( ור ' יוסי מתיר להשלים בפסוק מן התורה . ( ואכן , על פי סדר זה מאורגנים הפסוקים בנוסחי הקבע שלנו : אחרי קטעי פתיחה חגיגיים שמקורם כנראה בתקופת האמוראים ' ) תקיעתא דבי רב ( ' בא בכל אחת ואחת מן הברכות רצף של פסוקים הסדורים בקבוצות - שלושה פסוקי תורה , שלושה פסוקי כתובים ושלושה פסוקי נביאים " . הפסוק העשירי ( המנותק בברכות הזיכרונות והשופרות מיתר הפסוקים ובא לקראת סיום הברכות ( 12 הוא פסוק מן התורה , ובדרך זו מקוימת גם שיטת ר ' יוסי . 11 במקרים בודדים באים יותר משלושה פסוקים בקבוצה , בעיקר בשל הופעת פסקה מקראית רצופה הנחשבת פסוק אחד ( כפסקת 'שאו שערים ראשיכם ' [ תהלים כד , ז-י ] בין פסוקי המלכויות [ וראה דיון בשאלה אם יש לומר פסוקים אלה 'כל אחד ואחד בפני עצמו ' או 'אומרן כולן כאחד ' בתוספתא , ראש השנה ב , יג , מהדורת ליברמן , עמי , [ 319 או כפרק ק " ן בתהלים שבין פסוקי השופרות ; קטע זה מופיע בנוסחים שלנו בנוסף על שלושת פסוקי הכתובים , ( אך אין זה משנה את הסדר העקרוני . יש לציין שבכתבי יד מופיעים גם סדרים אחרים של פסוקים בתפילות הקבע של ראש השנה . 2 ו לדעת י' היינימן , עיוני תפילה , ירושלים תשמ " א , עמ י , 58-59 "תכן שגם בברכת המלכויות שולב הפסוק העשירי מלכתחילה לקראת סיום הברכה , כמצוי בנוסחים מן הגניזה המצוינים שם , הערה ; 20 ומכל מקום , סביר מאוד להניח שקטעי הסיום של ברכות אלה אכן כללו פסוקים גם לקראת מטבעות החתימה , כמקובל בברכות אחרות . הפיוטים המחליפים את גופי הברכות הללו כוללים , כפי שנראה בסמוך , קטעי פתיחה וחטיבה המשלבת בתוכה את הפסוקים , ולכאורה לא ברור איך עברו ממנה אל חתימת הברכה . על פי התיעוד שבגניזה , בקהילות רבות אמרו לאחר פיוטי התקיעתות את פסקות הקבע של סיומי הברכות כלשונן ( ראה דרך משל : י ' יהלום , מחזור ארץ ישראל - קודקס הגניזה , ירושלים תשמ , " ז עמי , 47 , 44 , ( 49 אך ודאי אין זה המנהג הקדום . משום כך מעניין במיוחד כתב יד קדום שהדפיס R . Edelmann , gur Friihgeschichte des Mahzor , Stuttgart 1934 עמי ט-י : עם סיום התקיעתא הקדומה לשופרות הנדפסת שם , באים כמה פיוטים בעלי אופי רהיטי , ובסופם בא טור מעבר קצר המלווה בפסוק כמעבר לחתימה ( אם כי המעבר איננו ישיר , ובין הפסוק לחתימה חוצץ עוד טור פייטני קצר . ( גם בכ " י קימברידג ' T-S NS 239 . 80 בא קטע בעל אופי רהיטי עם סיום תקיעתא קדומה לזיכרונות ( היא התקיעתא שהדפסתי במאמרי 'שרידים נוספים של תקיעתות בנוסח יוסי בן יוסי , ' תרביץ , סא [ תשנ " ב , [ עמי ; 236-227 תודתי לד"ר מיכאל רנד שהפנה את תשומת לבי לקטע הרהיטי הזה . ( מסגרת זו מקבילה אפוא למצוי בשבעתות הטל והגשם שתידונה בהמשך : גם בהן באים פיוטים 'רהיטיים ' בין סדר הפסוקים לחתימת הברכה ( ראה : פליישר , שירת הקודש ( לעיל , הערה , [ 5 עמי , ( 197 וגם פיוטים אלה אינם מופיעים ברבים מכתבי היד המאוחרים . 13 שיטה זו , המוצגת במשנה כתקפה רק בדיעבד ' ) ואם השלים ... יצא , ( ' מובאת בבר"תות ( גם בשם ר ' יוסי ) כשיטה המומלצת מלכתחילה . ואכן , הבבלי ( ראש השנה לב ע"ב ) מעמת את הבר"תות הללו עם המשתמע מן המשנה : "' אם השלים" - דיעבד אין , לכתחילה לאל ! והתניא " , רבי יוסי אומר , המשלים בתורה הרי זה משובח !" אימא "משלים . " והא "אם השלים " קחני , דיעבד אין , לכתחילה לאל ! הכי קאמר , מתחיל בתורה ומשלים בנביא . רבי יוסי אומר , משלים בתורה , ואם השלים בנביא - יצא . תניא נמי הכי " , אמר רבי אלעזר ברבי יוסי , וותיקין היו משלימין אותה בתורה . "' גם מן התוספתא ( ראש השנה ב , יב , מהדורת ליברמן , עמי ( 317 משתמע שכבר בתקופה קדומה נהגו להשלים בפסוק מן התורה : 'המתחיל מתחיל בשל
|
מכון בן-צבי
|