סדרי פסוקים בפיוטים ובתפילות ישראל

עמוד:10

בברכה . בכמה סוגי פיוט , כפי שנפרט בהמשך , אנו מוצאים קטעי שיר המפייטים פסוקים אף שלא בסמוך לברכות . לאחרונה הקדשתי מתקר רחב לתופעת שרשרות הפסוקים בפיוטים בכלל ובקדושתא בפרט , והראיתי שכל אימת שפייטנים משלבים פסוקים בפיוטיהם , הם נזקקים לכך בשל מציאותם המקבילה של פסוקים בתפילת הקבע המתפייטת . אף העליתי את ההשערה שפסוקי מקרא הופיעו , כנראה בסמוך למטבעות החתימה , בכל הברכות הקדומות , ובברכות העמידה בכלל זה . כאן ברצוני להתייחס לתופעה מיוחדת אחת : הימצאותן של סדרות פסוקים מקיפות יחסית , המסודרות בסדר מובנה ומאורגן על פי מקור הפסוקים בתורה , בנביאים או בכתובים . סדרות אלה נדירות יחסית בתפילות הקבע , אך בפיוטים הן מופיעות בכמה פינות , וטקסטים חדשים שיתפרסמו בהמשך עשויים ללמד על דרך היווצרותן . ב . פסוקי התקיעתות המקום היחיד בתפילות הקבע שבו אנו מוצאים קבוצת פסוקים מקיפה המלווה בהוראות הלכתיות קדומות לעניין דרך סידורה הוא בברכות המלכויות , הזיכרונות והשופרות שבתפילת מוסף של ראש השנה . מספרם ( המינימלי ) של הפסוקים וסדרם המכוון כבר נדונים במשנה : 'אין פוחתין מעשרה מלכיות מעשרה זכרונות מעשרה שופרות . רבי יוחנן בן נורי אומר , אם אמר שלש שלש מכולן יצא ... מתחיל בתורה ומשלים בנביא . רבי יוסי אומר , אם השלים בתורה יצא ' ( ראש השנה ד , ו . ( התנא מניח כמובן מאליו את עצם קיומם של הפסוקים במקום הזה , ולא בא אלא לתת בהם סדר ומניין : אין לפחות מעשרה פסוקים מכל סוג וסוג ( ולשיטת ר' יוחנן בן נורי - משלושה פסוקים , ( ויש לסדרם על ברכה . ואולם , נראה שביסודן הקדום העבירו גם שרשרות הפסוקים בקדושתא ישירות לברכות . ראה במאמרי , להלן , הערה . 9 8 כאלה הם דרך משל פיוטי עושה השלום ( שם , עמ י , ( 298-297 פיוטי קידוש ירחים ( שם , עמ י , ( 257 פיוטי סיום להלל ( ש ' אליצור , 'סיום להלל - סוג פיוט בלתי ידוע , ' ספר ישורון , בעריכת מ' ששר , ירושלים תשנ " ט , עמ ' , ( 93-89 ועוד . על העובדה שברוב הפיוטים באות שרשרות הפסוקים בסמוך למטבעות החתימה של הברכות עמד ע' פליישר , 'עיונים במבנה הקדושתא הקלאסית , ' דברי הקונגרס העולמי החמישי למדעי היהדות , ג , ירושלים תשל"ב , עמ' . 295-291 9 לבירור זה מוקדש מאמרי 'שרשרות הפסוקים בקדושתא והברכה הקדומה , ' תרביץ עז ( תשס"ח , ( עמ' . 473-425 10 בתוספתא , ראש השנה ב , יב ( מהדורת ליברמן , עמ' , ( 317 מובאת שיטה נוספת , של ר' עקיבא , שעל פיה ' אם אמר שבע מכולם יצא . ' גם ר ' יוחנן בן נורי וגם ר ' עקיבא מתייחסים למספר המינימלי הדרוש כדי לצאת ידי חובה בדיעבד , וברור שהם אינם מתנגדים להמלצת תנא קמא , שלא לפחות מעשרה פסוקים .

מכון בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר