דמות המפקד בקולנוע הישראלי

עמוד:14

עיצוב דמות המפקד בסרט אחד משלנו ( אורי ובני ברבש , ( 1989 נוגע ישירות להשלכות האינתיפאדה הראשונה על הצבא . העלילה נפתחת עם בואו של רפא ( שרון אלכסנדר , ( חוקר מצ"ח , לבסיס על מנת לחקור את מותו של עציר פלסטיני . חברי היחידה , שחלקם היו עם רפא בטירונות צנחנים , מדווחים כי העציר נורה בעת ניסיון בריחה . בדיעבד מתברר כי העציר עונה ונורה בכוונה תחילה , ללא משפט . רמות המפקד מוצגת בטירונות הצנחנים , שבמהלכה גובשה חברות היחידה . מפקד המחלקה ושאול מזרחי ) מעוצב כדמות מיתולוגית . אין לו שם , והוא מכונה על ידי החיילים "המלאך הלבן" על שום הצעיף הלבן , שאותו הוא עוטה תמיד בצירוף למשקפי שמש המכסים את עיניו . בשלב מסוים בטירונות מבטיח המ"מ לטירוניו : "אתם עוד תסיעו אצלי ג'יפ על המים , " וכך אכן קורה . אחד הדימויים רבי העוצמה בסרט הוא של החיילים , השקועים עד כתפיים בין גלי הים , מחזיקים בגייפ , ובו יושב ונוהג לכאורה רפא ולצדו המפקד . דימוי זה מייצג , מחד גיסא , את דרישות כוח הסבל והגבריות , שאותן תובע המפקד על מנת להכין את חייליו לקרב . הייסורים שבאמצעותם הוא מחשל אותם , מעירים כי חוקי הטבע אינם חלים על לוחמים מובחרים משום שכוח הרצון שלהם ואחוות הלוחמים ( אחד בשביל כולם - כולם בשביל אחד ; אחר משלנו ) מתגברים על סדרי בראשית . לראייה , הם אכן '' מסיעים" ג יפ על המים . מאפייניו ה"לא אנושיים , " ספק אלוהיים של "המלאך הלבן , " עומדים למבחן ואף מחוזקים , כאשר רפא מצלם אותו עושה את צרכיו , ומדפים את התצלום על תג יחידה סודי . אחד החיילים כותב מכתב , ובו הוא מתאר את התצלום כהוכחה לכך שהמ"מ הוא בשר ורם , גם הוא עבד לציוויו של הגוף , כמו כולם " ) אחד משלהם . ( " את מעשה צילום המפקד הוא מתאר כאילו "הרבי מלובביץ' מצלם את אלוהים מחרבן . " התצלום האסור מחזק את מעמדו של המ"מ כאלוהות , משום שהוא מזכיר את הדיבר "לא תעשה לך כל פסל וכל תמונה , " ולכן מהווה חילול קודש . במהלך טרטור אלים במיוחד שבמהלכו דורש המ"מ כי יסגירו את הצלם לידיו , שרים החיילים "אחד מי יורע , " ? ובמקום לענות "אחד אלוהינו שבשמים ובארץ" ( קרי המפקד , ( עונה המחלקה : "אחד אני יודע , אחד בשביל כולם - כולם בשביל אחד . " שיר זה מדגיש באופן סמלי את דרישת המפקד מן הקבוצה לקבל מעמד אלוהי אפילו במחיר "הקרבת אדם , " שלא לשם הישרדות הקבוצה . השיר של חיילי המחלקה מחצין את סירובם להעניק לו מעמד זה . הם מסרבים לתת למפקד מעמד נפרד מזה של הקבוצה בכך שיפקירו אחד משלהם . אם כוחו של " המלאך הלבן" ניזון מכוחו של הקולקטיב , הרי שתביעתו מחלישה את שניהם . אולם החיילים מוותרים לבסוף על הסולידריות , ורפא מופקר . הסרט מרמז כי רמות המפקד האגדי , "המלאך הלבן , " היא רמות שלילית של מפקד פסיכופט , המתעלם לא רק מחוקי הטבע , אלא מחוקים בכלל . השפעתו על חייליו מתבטאת בהווה הסרט , כאשר חייליו , בדומה לו , מתעלמים מחוקי המשפט , הצבא והמדינה , ומוציאים את העציר להורג ללא משפט . רפא , ששמו הוא קיצור של רפאל , הנו המלאך האמיתי , הוא - שעזב את הצנחנים והפך להיות חוקר מצ"ח - מחויב להשיב את הערכים לממלכה הצבאית הרקובה של אחרי הכיבוש . הסרט ההסדר ( יוסף סידר , ( 2000 נוצר זמן רב לפני ההתנתקות מעזה , וניבא אולי את השאלה שתעלה בהמשך - של נאמנות חיילי צה"ל . האם חיילים דתיים ו / או בעלי רעות פוליטיות , הנוגדות את פעולת ההתנתקות , יפרו פקודה בבואם לפנות את המתיישבים המתבצרים ביישוביהם ? בתחילת העלילה מתואר מנחם > אקי אבני , ( מפקד הפלוגה הדתי , כנערץ על ידי חייליו וכמוערך על ידי מפקדיו . מנחם זוכה לפקד על פלוגת חיילי ישיבות הסדר , ועל פי מפקדו הבכיר הוא "הרים את אחת הפלוגות הטובות ביותר בארץ . " אולם דווקא משום כך מהווים מנחם ופלוגתו המסורה לו איום על הצבא . מנחם נחשד כשותף לפעולת טרור מתוכננת של קיצונים דתיים ימניים , ונאסר על ידי השב"כ . פה הדימוי המכונן לגורל דמות המפקד מציג את מנחם שומט את נשקו ומרים את ידיו מעל ראשו בפקודה , כשהוא מצולם מלמעלה . הוא נראה מוחלש , מסונוור על ידי זרקור המסוק המרחף מעליו , כמעט נופל מהדף המרחפים , וקולו של איש השב"כ במגאפון צבאי מכפיף אותו להיכנע . דימוי זה מציג את המפקד כאילו מבער לעיני כוח גדול ממנו , ספק אלוהים , ספק המדינה . דמותו של מנחם מעירה על קרע בין המפקד לצבא , בין המפקד למדינה . משבר האמון מתואר באמצעות הסיטואציה המקומית של ישיבות ההסדר על רקע עתידי של ההתנתקות , אך מרמז על משבר עתירי גדול יותר , המתואר בסרטו הבא של סידר , ב ו פ ו ר . הסרט ב ו פ ו ר ( יוסף סידר , , ( 2007 שזכה להצלחה ולהכרה בינלאומיים , מציג את מפקד מוצב הבופור , לירז ( אושרי כהן , ( בימים האחרונים לפינויו במלחמת לבנון הראשונה . רמות המפקד בסרט זה מדגישה שני משברים ; משבר אחד הוא ערעור האמונה בהצדקה ללחימה והחזקת מוצב קבע דוגמת הבופור ( כשמונה עשרה שנים ) בשטח שאינו מדינת ישראל ; המשבר השני הוא של שרשרת הפיקוד - המפקדים הבכירים כמעט ואינם נראים בסרט , ובסיום הם מפקדים על לירז רק באמצעות מערכת הקשר . לירז מוצג בתחילה כשהוא מאיר את פני החיילים הישנים בפנס . זו סיטואציה המזכירה את דמות האב המגונן , הבודק בלילה אם ילדו מכוסה , אך בד בבד זו גם רמות המאיימת להפר את השלווה . לירז נע לאורך העלילה כולה בין שני מוקדים אלו , ולכן חייליו מתקשים לחבב אותו ואף לתת בו אמון מוחלט . לירז מבוגר מהם בסך הכול בשנה שנתיים , ועם זאת הוא רואה עצמו כדמות אב , אך בד בבר , הוא עצמו מהווה מעין "רמות בן" למפקד האוגדה , שהיה מכובשי הבופור בשנת . 1982 לירז מעריץ אותו . הוא רואה בהם גברים שנלחמו ללא חת , ללא שאלות ; כוח צבאי מסודר שלחם מול כוח צבאי מסודר , קרי מלחמת צבא בצבא . לירז , לעומת זאת , חש כי הוא נלחם ברוחות רפאים , בכוחות גרילה שיש להם אמנם נחיתות צבאית בשל היעדר חיל אוויר ומחסור בטכנולוגיה מתקדמת , אך דווקא משום שאינם צבא מסודר , הם חושפים את חולשתו של צה"ל . הסרט מציג אותו כמנסה בכל כוחו להחזיק באמונותיו ולהוות דוגמה לחייליו , לקיים מראית עין של מבנה צבאי מסודר ובעל כוח , אך המחיר הוא בידודו והחלשתו . <*> מסע אלונקות וגיארנאמן , 11977 מימין המפקד יאיר > גירי גוב ! למול החייל הכושל וייסמן ומוני מושונובו . הסימטרית בדימוי מדגישה כי כל מפקד " מכיל וייסמן קטן" (*) ההסדר ( יוסף סידר , ( 2000 המפקד מנחם > אקי אבני ) בעמדת חולשה , ידיו מורמות מעלה , מצולם תחת זרקור המסוק וקריאת השב"כ שייכנע (*> ב ופו ר ( יוסף סידר , ( 2007 החיילים יורדים מלבנון לאחר פיצוץ המוצב ונכנסים לשטח ישראל . הם מתחבקים והמצלמה מקיפה אותם בתנועה מעגלית

טרמינל, כתב עת לאמנות המאה ה-21


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר