"הוי ארצי מולדתי"

עמוד:13

" הו ארצי מולדת " " הוי ארצי מולדתי . " אוצר : אבנר בר רומא בית האמנים בתל אביב בשיתוף עם הגלריה האחרת בתל אביב כ"ז באייר - / "ט בסיון התשס"ז נעה לאה כהן בבית האמנים בתל אביב נפתחה בערבו של יום ירושלים תערוכה שאצר אבנר בר חמא , אמן דתי המזוהה עם הצד הימני של המפה הפוליטית בישראל . בר חמא פרץ לאחרונה לתודעה האמנותית הישראלית בקבוצת עבודות המוחות כנגד ההתנתקות מגוש קטיף . התערוכה הנוכחית היא הראשונה בסדרת תערוכות קבוצתיות שאותן הוא מתכנן לאצור תחת הכותרת "תערוכות מתקנות , " שם המשחק עם המילים התנתקות , ניקיון ותיקון . כותרת התערוכה הנוכחית , "הוי ארצי מולדתי , " 2007 - משתמשת בשלוש מילים משירו המפורסם של שאול טשרניחובסק , 1 ויכולה להתפרש בשני כיוונים . מצד אחד היא מזכירה את האופטימיות האידיאליסטית הטבועה בלחן שיצרה נעמי שמר לשיר זה ; מצד אחר היא מייצרת קונוטציה גם לביקורתיות הכואבת בשירו המאוחר יותר של אריק א"נשט"ן , "הוי ארצי מולדתי , את הולכת פ"פן . " הרעיון האוצרות לתערוכה נולד מתוך המצב הפוליטי המורכב שבו מצויה מדינת ישראל . בר חמא טוען כי הגירוש מגוש קטיף , יחד עם המלחמה בלבנון , הותירו פלחים רבים בחכרה - מכל גווני הקשת הפוליטית - בתחושה של איךאונים . את הכאוס הזה הוא מבקש לנצל לצורך הידברות אמנותית במקום שהמילים אינן יכולות לו עוד . לצורך זה שלח בר חמא הזמנות לכארבעים אמנים בעלי דעות פוליטיות מגוונות , וביקשם להגיב לשלוש מילות השיר . מתוכם נענו רק 25 אמנים , כשליש מהם תושבי . רו רבים מן האמנים המזוהים עם השמאל נמנעו מלהגיב להזמנה . בר חמא הציג בתערוכה עבודה קונספטואלית נוקבת , מדינה משתנה . הכותרת משחקת עם המלים משתנה משתנה , ומתכתבת עם מרסל דושאן . המיצב הפרובוקטיבי בא למחות על אובדן תרבותנו ועל הערכים המשתנים חליפות לבקרים בחברה הישראלית . הוא יצק משתנה בצורת מגן דוד מחומרים אציליים , מתכתיים ובורקים . מעל המשתנה תלה את דיוקנו של הרצל , ומתחתיה - רפרודוקציה של עבודתו המפורסמת של דושאן , המשמשת אותו כנקודת מוצא והתייחסות . רחל טל כץ מן היישוב בת עין בחרה להציג את תחושותיה נוכח בניית גדר ההפרדה . בולדוזרים מאיימים בדינוזאורים ממוקמים לצד מכוניות פרסיות בתוך אווירה נוגה בגוני כחלחל אפור . תמר גור אריה , מגורדת מגוש ק 0 יף , יצרה על הקיר רישום פחם מונוכרומט של ביתה החרש , והעלימה ממנו את הגורם האנושי . מכולות וקופסאות אנוומות מנוכרות מנהלות דו שיח עם תחנת אוטובוס ישנה מבטון , מרמזות על הנדודים והארעיות שהם עדיין מנת חלקנו . עבודותיהן של סליה 0 וק 0 לי ויעל רובין מציבות סביבות עירוניות וכפריות , המתייחסות להוויה הישראלית המתקיימת על הציר שני / מחנות הפליסים ושיכוני "בנה ביתך , " כמעין עדות לתהליכים של בנייה ושל הרם . חנה גולדברג , אמנית דתית מירושלים , תושבת עפרה לשעבר , בוחנת את הביטוי "ירושלים של מעלה" דווקא דרך גגותיהם של בתי השיכונים בשכונת הקטמונים שליד ביתה . דוודים , אנסנות מתפרעות וקילופ 1 בסון המן מעמתים את המבט עם כחול השמים , התופס את מרבית שסח התמונה , ומעלה שאלות לגבי היכולת להרגיש קדו-שה בארץ הקודש . רות קסנונבאום בן דכ מציגה את "חורבן הכית" באמצעות עימות בין שני רגיסטרים צמודים שבכל אחד מהם ארבעה עשר ריבועים מקבילים . הדימויים שבתוכם מתמצתים את המאבק הפוליטי בו נתונה ישראל . מול כיפת הזהב המוסלמית היא מציבה דגם מטושטש של בית המקדש השני ; מול בית דירות ערבי שעל פתחו נראה סמל כיפת הסלע , היא מציבה באירוניה את הווילה האולטימטיבית , חלומו של כל ישראלי מצוי . האמנית מציירת גם דיוקן עצמי ; פעם כשהעיניים פקוחות לרווחה כרואות את המציאות נכוחה , ופעם כשהן עצומות ומכווצות , כמו מבקשות להיעלם בצעקה קורעת . האדמה הנראית בעבודה מתייחסת לפניו השונים של הקונפליקט היהודי ערב : מצד אחד המאבק על האדמה הוא טריטוריאלי , ומצד אחר - מדובר במאבק דתי תרבות על אדמה הנתפשת משני הצדדים כאדמת קודש . דבי קמפבל , תושבת אלון שבות , מראה בציור המבוסס על תצלום מפגש בין חיילים יהודיים לבין תושבים ערביים . מבט נוסף מגלה שבתמונה נמצאת גם דמות של אישה יהודייה הנושאת את ילדיה בזרועותיה . כולם ניצבים באותו צומת דרכים . כולם בני אדם , המשגעים את עצמם מהצומת למחוז מבטחים , כשבכלל זה גם החיילים נושאי התיקים , המצויים כנראה בחופשה , בדרך הביתה . תערוכות נושא קבוצתיות הן עניין שבאופנה . לא אחת הנושא חשוב בהן םינל אז למן , דו שיח , תצלום מוד 0 ם 1 / ל בד דבי קמב 0 ל , תחנת \ 0 נ \ : 1 \> ס , , 2006 ציור

טרמינל, כתב עת לאמנות המאה ה-21


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר