|
|
עמוד:11
עץ ואלומיניום ; ברית הדמים מתחילה לגלות סימפטומים אנושיים- צוללן שחור , אמודאי הנכנס לתוך מטוס גמבו גט , המטוס הוא מטאפורה לדולפין , ואילו הצוללן מסמל את דמות האישה הנעולה בסנפירים . הסצנה משדרת מתח מיני רק אם הצופה מנסה להיכנס ליחסים שבין שתי הדמויות , האישה והחיה . פסל מורכב זה עשוי מיריעות ספוג וממגזרות של לוחות ברזל . בקומת המרתף של הביתן יוצבו שלשה פסלים נוספים : חנינת בלוטה מתענוג חד סטרי- עבודה דמויות משאבה בשדה נפט המכונה / Vvnn" פסל העשוי עץ , פלדה ומנוע חשמלי ; החרגול nop לשאוב נפט לא מהאדמה , כי אם מהתקרה ( עמדה זו מעלה על הדעת את פסל "הפיל" ההפוך שתלה קנטור כשרגליו לתקרה , גופו בכיוון הרצפה , וזנבו נמשך ונכנס לתוך השירותים , בתערוכה בגלריה "משרד בתל אביב" בשנת , ( 1994 צמצום מרחב ההיסוס- מזחלת פלדה שאורכה כארבעה מטרים , הדומה לספינה ויקינגית , אך משמשת כמזחלת שלג עשויה משטחי פלדה מגולוונת , עץ , פיברגלס , ספוג , גומי וגוף תאורה . את המזחלת מושך אחריו בחבל שדון לבן שגובהו מטר ושבעים העשוי מקפלי בד ומפיברגלס , חוסר אחדות שולט בקצב סוליות ה נעליים ( שם זמני ) - הצבה על עמוד מתכת המותקן בקומת המרתף ועולה למעלה מבעד לחריץ שבין המדרגות לקיר ; בגובה שמונה מטרים ממוקם דינוזאור דו ראשי הפורש כנפיים ברוחב שבעה מטרים . ספינת הדגל של התערוכה , תרתי משמע , בנויה כדגם של נעל עקב ענקית , דמוית אנייה , שמונה מטרים על חמישה מטרים גודלה , שעדיין מתקשה למצוא לעצמה כינוי . "אולי אקרא לה עסיס . אני לא יודע עדיין . נראה בימים הקרובים ; הפסל התחיל כרעיון לגשר , והפך להיות גשר עם נעלי עקב של אישה בלונדינית . בסוף הבלונדינית הלכה והנעל נשארה . ושוב אנו צופים במופשט נשי מובהק המכיל בתוכו ספינה . נושא ההכלה מעיד על ההגדרה הנשית שקנטור יוצר באמצעות נעל העקב האדומה , אלא שהנעל יטלה להתפרש הן כמפתה בצבעה האדום והן כמסוכנת ביותר ככלי משחית , לאור העקבים המחודדים . בינתיים הוא מודד , מנסר , קודח ומרכיב . שניים מהסטודנטים שלו מבית הספר לאמנות "אבני" עובדים אתו אל תוך השעות הקטנות של הלילה , מנסרים ומשייפים , נחתכים גם הם . עבודה גברית . בתפריט הלילי לחם לבן אחיד , טונה משומרת , בירה והרבה אבק . " זה נכון שאני מתחמק . כי כבן אדם פרטי יש לי משאית שלמה , קרונות שלמים של ביקורת . אבל אני מרגיש שזה לא רלוונטי
|
|