מה בין אמנות עכשווית ודת

עמוד:3

של הקריאה . אין ספק שהבעייתיות של חיבור בין דת לבין דמויות עירומות חילוניות ולא קדושות גלומה בדת היהודית ובאיסלם במידה רבה יותר , אך גם לנוצרים אדוקים המוכנים לראות את ישו בעירום כמעט מלא לא קל לקבל סוג כזה של קישור . דקיץי משתמשת בחומרי תרמת , כמו ספרי קודש ובטקסט שהוא מעין תפילה לאלוהי , ומחברת אותם אל העשייה האמנותית שלה כהכרח להבהרת המסר שלה : כל בני האדם באשר הם , בהיותם עירומים וחסרי כבלי למש , יזכו לרגע של רוחניות נעלה יותר ויתחברו לפנימיותם . בראיון שערכתי עמה בימי הפתיחה של הביינאלה אומרת דניצה כי עבודתה זו ששמה , Surround היא המשך טבעי לעיסוק שלה בשאלות של זהות ברמה האישית , הפסיטלוגית , החברתית , התרמתית , הגיאוגרפית והפוליטית : "כאשר פנה אליי האוצר , דן קמרון , וביקש ממני להכין עמדה לביינאלה שנושאה יצדק פואטי ; חשבתי רמת על הנושא , וכך הגעתי לעמדה הנוכחית . " עמדות קודמות של דניצה דוגמת "א-קפלה " התפילה , " מסבירות את הקשר הישיר שהיא מוצאת בין דת , זהות ואמנות עכשווית . היא מוסיפה וטוענת כי אינה רואה שום ניגוד בין קריאה בספרי דת לבין היותם של הקוראים עירומים בזמן הקריאה . להפך - העירום שלהם מאפשר להם להיות נקיים מכל כסות או בגד העלולים להוות מעין הפרעה לקשר הרוחני האמיץ המתהווה בזמן הקריאה בין הכתוב לבין ההתכוונות הפנימית . בתהליך עמדתה חיפשה האמנית אנשים בני דתות שונות , שכן היה זה משמעותי מאוד עמרה שהמשתתפים יקראו בשפת אמם . לא היה קשה למצוא את האנשים כיוון שהיא חיה ויוצרת בסריימ ובדיסלדורף היא ביקשה מכל אחד מהם לבחור קטע גוקסגו משמעותי לגביו מתוך ספר קדוש המייצג את השתייכותו הדתית , ולקרוא אותו בשפת אמו . המשתתפים בפרויקט אינם דתיים במובן הצר של המלה . אך התברר שלמרות היותם חילוניים בארץ זרה כמו גרמניה , הם הסכימו לשתף פעולה בקריאת ג 1 קסג 1 דתי , מה שמוכיח , אולי , שהריחוק מהמקום שהוא ארצך-מולדתך מקרב אותך אל מקורות תרמתך / דתך יותר מאשר הנוכחות הפיזית במקום . מנקודת מבט אחרת על העבודה אפשר לראות את הדמיון בין בני אנוש בהיותם בלא כסות , בלא תלבושת מסורתית מקובלת ובלא נוכחות של מבנה קדוש של דת מסוימת . עובדת היותם שם יחדיו , שווים ועירומים כביום היוולדם , מקרבת אותם רוחנית זה לזה , חרף השוני באמונתם הדתית , בשפתם ובמינם , הספר מאחד אותם . בעצם נוכחותם במעגל הם מבטלים את הגבולות שבגללם מגיעים אנשים למצבים של שנאה ושל אלימות הדדית . כאן הם שווים , קרובים ומקשיבים זה לזה זה נראה לי כחזון אחרית הימים , אבל אולי האמנות של היום היא הדת של המחר . אפשר שבכוחה למחוק גמלות ולהציב מטרות המאתרות את הקהילה האנושית , ולא מפלגות אותה . אולי על כן מעידה האמנית על עצמה שאינה משתייכת לאף אחת מן הדתות . אין ספק שעמדת הווידיאו של דניצה דקיץי מפתיעה ביופייה ובקסם שחש הצופה בהיותו שכוב אפרקדן בעלטה , צופה במעגל החיים של שבע דמויות . הרגע היפה ההוא מעורר מחשבה : האם האמנות פוגעת בכבוד האלוהות או מכבדת אותה בנוכחותה ? במסגד איה סופיה הוצגו מספר לא מבוטל של יצירות אמנות עכשווית . 1 למה פה ? הייתה השאלה הראשונה שנשאלה עם הכניסה לקומת Csorgo Attila , Semi-space , 2001 . B & W dome photograph of fiberglass hemisphere . Lens , revolving parts , fiberglass , . DC adapter . Courtesy of La Fresnoy Studio national des arts contemporains , Tourcoing

טרמינל, כתב עת לאמנות המאה ה-21


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר