סטפן מלרמה

עמוד:13

" אין זה רק ההבדל בין התשוקה למימושה המבוטל כאן , " 9 אומר דרידה , "כי אם ההבדל בין הבדל לאי הבדל . " ה"הימך הוא איחוי המבטל ניגודים , למשל את הניגוד בין תשוקה למימושה , אך הוא גם הקפל בקרום הרירי המותיר אותם נפרדים . אין זה עניין של ברירה . אילו יכולנו לבחור , ה'הימך היה מתבטל . הוא אינו איחוי ואינו הפרדה , אלא פעולה שחושפת בלבול בין הניגודים , ועם זאת ניצבת ביניהם . תפישה מורכבת וסבוכה מעין זאת של ברית התייחדות מספקת למלרמה דגם ומופת של האקט האמנותי . לדידו , אקט זה הוא מפגש פולחני מקודש בין המדיום של היצירה : תנועה , מילה או צליל , לבין הדבר שאליו היא מבקשת לרמוז . ברשימה " שורבט בתיאטרון" הוא מתאר את הרף העין בו מתחולל האקט האמנותי כרגע ההתייחדות שבו הרקדנית "נועצת ... בתקיפות את קצות בהונותיה" בנקודה פילוסופית לא אישית , בה נכרתת איזו ברית "בין חזותה הנשית לבין אובייקט מגולם . " מהי אותה נקודה פילוסופית ? רוברט גריר כהן , חוקר כתבי מלרמה , מסביר זאת במציאותו של 'tertium quid' ( דבר שלישי ) בין סובייקט לאובייקט ; הנקודה שבה הרקדנית חדלה להיות היא עצמה והופכת ל"מטפורה המתמצתת את אחד נימוק נוסף לתרגום המילה hymen בביטוי ברית התייחדות הוא הניסיון להדגיש את ההקשר המיני , הגשמי . של האיחוד המטאפיזי המתנסה בייצוג ( אם זה בריקוד ואם זה במימיקה . ( קרום הבתולים המעורב בהקשר זה כדימוי של מעטה , אריג , מרקם , ( texture ) הוא זה הרומז על הדימוי הטקסטואלי ( texte ) הכרוך בביצוע התיאטרלי חזותי . Jacques Derrida , "La Double Seance " , in La Dissemination . 9 ( Paris , Seuil , 1972 ) , p . 237 . 10 בעניין זה השוו גם לפול ולרי , "הנפש והריקוד" באסופה זו : "רגע בתול לחלוטין . ואזי , רגע בו משהו חייב להינתק בנפש , בציפייה , בקהל ... משהו ניתק ... ועם זאת , הדבר דומה גם לאיחוי " . Robert G . Cohn , Mallarme ' s Divagations , a Guide and . 11 Commentary ( New-York : Peter Lang Publishing , inc ., 1990 ) , p . 128

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר