|
|
עמוד:7
ליאורה בינג היידקר פתח דבר 1 כיצד כותבים מחול ? כיצד מחוללים כתיבה ? לכאורה , הריקוד חומק מן הכתיבה , בעוד שהכתיבה מגלה את מגבלותיה בנסותה ללכוד את צעדיו . אך האמנם נחלק העולם לתנועות ולמילים ? למרבה הפלא קשורות השתיים בטבורו של המושג ' כוריאו גרפיה' , ( khoreia + graphein ) שאינו אלא חיבור בין המילים היווניות 'לרקוד' ו'לכתוב , ' שיח המחול המקובל במאות השבע עשרה והשמונה עשרה נסב סביב תחומי הלימוד וההוראה , כאשר אנשי מקצוע ו . המילים 'ריקוד' ו'מחול' משמשות כמילים נרדפות . שתיהן מופיעות במקרא ובמקורות לסירוגין , ולפעמים אפילו יחדיו כמו אצל ש . י . ו " הבדחן עושה מחול לצדיקים , והם יוצאים בריקודיךשל מצווה . " גם כאשר אותם "ריקודין של מצווה" מכונים במקומות אחרים "מחול המצווה" ( ספרות ימי הביניים , ( אין בכך כדי לבלבל את הקורא ביחס למשמעותם . ר"ל : השימוש בשתי המילים בחלופות מקובל ואף נפוץ בספרות העברית לדורותיה . במה , אפוא , נבדלות משמעויותיהן של שתי המילים זו מזו ? דומה שהוראותיה של המילה 'מחול' ( מן השורש ח'ו'ל ( ' חלות על עולם ומלואו . יש בה מכוללנותו של השלם , ויתכן שבזכות ריבוי הקונוטציות של נגזרותיה ( גם מן השורשים ח'י'ל , ' ח'ל'ל ( ' היא כיום המילה המקובלת מבין השתיים . השורש ר'ק'ד' צנוע יותר בהיקף משמעויותיו ובשפה המדוברת יש לו נופך ארכאי יותר . הוא מתקשר על פי רוב לעליצות וכן לתנועה של בני צאן : "רךקיךם כמו עגל" ( תהילים כט ו ) או : "ההרים רקדו כאילים" ( תהילים קיד ד , ( ומכאן לגוף הארצי , הבלתי יציב . בחרתי להשתמש בשתי המילים , גם לשם הגיוון וגם כדי לא לוותר על המתח בין המטאפיסי לפיסי שמצוי , לדעתי , בליבת הטקסטים של אסופה זו . יצוין גם שריקוד ומחול הם שמות עצם זכריים בעברית , בעוד שבצרפתית la danse הוא שם עצם נקבי .
|
|