|
|
עמוד:6
הקדמה למהדורה השניה ספרו של מרק טווין אינו "עוד ספר" בידיעת הארץ ולא ניתן גם להכלילו במסגרת "ספרות עולי הרגל" במובן המקובל . זהו אולי בראש וראשונה ספר הומוריסטי מהנה , הכתוב בשנינות ובראיה צינית מפוכחת ונטולת רגשות . הספר עומד בסתירה למרבית התאורים של עולי הרגל עד ימיו , המאופיינים ביראת כבוד ורחשי לב למקומות הקדושים . מרק טווין יצא לדרך ב 867 ו על סיפון האוניה "קוויקר סיטי" שהפליגה מניו יורק . היתה זו ההפלגה המאורגנת העממית הראשונה של תיירים אמריקאים מעבר לאוקיאנוס האטלנטי , שכללה את אירופה , תורכיה , איזמיר וכמובן את ארץ הקודש . טווין בן ה 31 הצטרף להפלגה בשליחות עתון בקליפורניה ובתמורה היה עליו לכתוב חמישים מאמרים . שלימה בארץ שלימה והאב גודפריי יצא לפקוד בביקור קצר את כנסייתו משכבר הימים לחופה של הכינרת . וכאן נהרס עליו עולם ונבנה מחדש עולם טוב ממנו . נהרס משום התדהמה שאחזה את מיודענו , בזכרונו עמדה בקעת גינוסר שוממה . בעמק הירדן כמה קיבוצים ומושבות מוקפים בביצות , הרי הגליל קירחים וחרובים . והנה העמקים פוריים ומשובצים במטעים ושדות : הרי הגליל לובשים עיירות ויערות ; ג'יב יוסף החרבה הוקפה בבוסתני עמיעד . נבנה עולם חדש . לבו של האב גודפריי נתהפך . הציונות התוקפנית ניצחה את השממה המכוערת , הסירה את הקדרות והביאה חיוך . אין ספק שגם בן ארצו מר טוויין לא היה נכנס לפולמוס הגדול בעמוד 83 על מספר העצים שעל הוף הכנרת . ספק גם אם היה מדבר על היהודי הנודד הנצחי בעמוד 139 כשהוא מרמז למסעו השישי של השר משה מונטי פיורי לירושלים . עיר הקודש היתד . ב 1867 אכולת ייאוש ומוכת חולירע , ארבה ובקשיש ; חברון עדיין ספדה לשחוטיה שנטבחו בידי הפלחים שנתמרדו ושוב נפגעו בידי גייסותיו של אברהים פחה המצרי שדיכאו את המרד . צפת וטבריה שבגליל עוד טרם פינו את הריסות הרעש והפרעות שאחריו . היישוב הישן היה חדש , אבל עוד לא בגדר יישוב , הבילויים היו תינוקות בחיתוליהם בחרקוב הרחוקה . ופתח תקוה היתה רק סיומת לפסוק על עמק עכור . ( אברהם לבינסון , תשל"ב 972 / ו )
|
|