|
|
עמוד:13
הדיאלוג כביטוי וכריפוי / עמלה עינת אחת המסקנות הבולטות ממחקרי האחרון , העוסק בזוגיות ובהורות בקרב אנשים המתמודדים עם ליקויי למידה * , נוגעת למשמעותו הקריטית של הדיאלוג בשבילם . מסיכום הנתונים התאורטיים והמחקריים ומניתוחם עולה באופן חד-משמעי , שאף שהכישור הבסיסי המאפשר יצירת יחסים הרמוניים בין אדם לזולתו הוא התקשורת המילולית , בקרב אנשים עם ליקויי למידה דווקא כישור זה פגוע לעתים קרובות מבחינה טכנית , מבחינה קוגניטיבית ומבחינה רגשית . טוויית יחסי אני-אתה משמעותיים דורשת מהם אפוא השקעה בלתי פוסקת של כוחות נפש , וזו מותנית באמון רב ובאינטימיות אמיתית ביניהם ובין שותפי התקשורת שלהם . אלא שאמון שכזה עשוי להיבנות רק על בסיס של תיבנה וקבלה , ללא צורך בכיסויים מניפולטיביים של הליקויים . הצלחתם או כישלונם של התהליכים הפנימיים המורכבים הנדרשים לצורך קיומם של התנאים הנזכרים , קובעים לסובלים מליקויי למידה את סיכוייהם לעצב מערכות יחסים חיוביות ולשמר אותן לאורך זמן . * "וכשאני לעצמי - מה אני 7 nmr - " ? ד 7 , ר 7 ח . של בתרים עם ליקויי למידה . תל אביב : הקיבוץ המאוחד , קו אדום . 2011 ,
|
|