|
|
עמוד:8
במהלך הקריירה האקדמית : צמיחתה של התרבות הפוליטית ביישוב היהודי בתקופת המנדט ; עלייה וקליטה ; הבעיה העדתית והמבנה הריבודי בישראל ; הממד הפוליטי של סוגיית הקליטה ; השתלבותם של מזרחיים במרקם החיים בישראל ; וכן היבטים מסוימים של יחסי צבא חברה בישראל . עם זאת , דווקא צירוף זה של נושאים יצר בעיה מסוג אחר — קושי למיין אותם לפי קטגוריות משנה . לכן , לפחות שלושה מתוך תחומי המשנה שמופיעים בתוכן העניינים חופפים במידה מסוימת זה את זה . הכוונה לנושאי העלייה והקליטה , הבעיה העדתית והריבוד החברתי , והממד הפוליטי של הסוגיות הללו . הדברים נכונים במידה רבה לתקופת המדינה , אבל הם תקפים גם לתקופת היישוב , ולכן קיימת זיקה בין צמיחתו של היישוב כחברה פוליטית אוטונומית ובין סוגיות של עלייה וקליטה , ריבוד חברתי ותרבות פוליטית לאחר הקמת המדינה . האמת ניתנת להיאמר , אפשר בקלות יחסית למצוא קשר גם בין נושאים אלה ובין סוגיית יחסי הגומלין בין צבא לחברה והשפעתם על הביטחון הלאומי ; אולם לצערי קשרים אלה לא מקבלים ביטוי בולט באסופה זו , אלא רק בצורה מרומזת . מיצוי נושא זה מחייב התמקדות מיוחדת הן מהבחינה התאורטית והן מהבחינה האמפירית . נושא נוסף טעון הבהרה והסבר — הכותרת שניתנה לאסופת המאמרים . מדוע העדפתי את הכותרת 'עיונים בהיסטוריה חברתית' ולא למשל 'עיונים בסוגיות סוציולוגיות ? ' אין לראות בכך מעין התכחשות לדיסציפלינה הסוציולוגית , אם כי גבולותיה ברורים כיום הרבה פחות מבעבר . הכותרת שבחרתי נובעת מתפיסתי את המושג 'היסטוריה חברתית' במסגרת הדיסציפלינה הסוציולוגית . בנוסח אחר ניתן להגדיר זאת : בעיית היחס שבין היסטוריה למדעי החברה . לבעיה זו שתי פנים : מצד אחד , חומרי הגלם הם אותם החומרים שלהם נזקק ההיסטוריון , שמעייניו נתונים לחשיפת ייחודה של תופעה היסטורית מוגדרת בזמן ובמקום , וגם הכלים של מדעי החברה המבקשים מצדם להגיע להכללות הממצות את המשותף לחברות ולתקופות היסטוריות שונות . מהצד האחר , הסוציולוגיה ומדעי חברה אחרים , כגון מדע המדינה , חייבים לשים את הדגש על רכיבי המבנה החברתי והפוליטי של התפקיד שרכיבים אלה ממלאים בזמן נתון ומוגדר , ומכאן הצורך להסתייע בדיסציפלינה ההיסטורית . אין פתרון מלא לשאלת נקודת המוצא השונה של ההיסטוריון מכאן ושל איש מדעי החברה מכאן . עם זאת , הפער בין הנושא הסגולי הנחקר ובין הגישה התאורטית המנחה את החוקר איש מדעי החברה בבררת העובדות , הוא מצומצם יותר כאשר מדובר ב'חקר מקרה' ( case study ) מאשר במסגרת מחקר משווה של כמה מקרים . כשמדובר ב'חקר מקרה , ' הרי 'המקרה' ( או התופעה ) — ולא התאוריה — הוא נקודת המוצא , וזה משפיע על בררת התאוריות שלהן נזקקים החוקרים . מכל מקום , מדובר כאן ב'תאוריות לטווח בינוני' ( middle range theories ) בלשונו של מרטון , ולא בתאוריות על חובקות עולם . במילים אחרות , נקודת המוצא היא הסקרנות האינטלקטואלית והרצון לפענח את מהותו של אירוע או של תהליך היסטורי חשוב . סקרנות זו נתמכת או מסתייעת בפרדיגמה תאורטית אחת ( או יותר , ( המתאימה לביצוע המלאכה . במקרה דנן מדובר
|
|