|
|
עמוד:9
פתח דבר במשך השנים שבהן עמלתי על כתיבת הספר , ראשית המהדורה האנגלית ולאחר מכן הגירסה העברית , זכיתי בעזרה רבה ונדיבה מצידם של אנשים רבים - חברי ההיסטוריונים ושאר עמיתים מהאוניברסיטה , עוזרי מחקר , אנשי הצוות המשרדי , ארכיונאים וספרנים . לא אוכל להודות לכל אחד מהם בשמו , אך ראוי לברך על הנכונות הכללית לסייע לחוקרים . מרבית העבודה על הפרויקט הזה נעשתה בלונדון , בניו יורק , וכמובן בירושלים . בלונדון נהניתי מהרגשת בית בזכות עמיתי מ " יוניברםיטי קולג - ( UCD "' שמעון אברמםקי , רפאל לווה , מארק גלר , עדה רפופורט אלברט , מיכאל וייצמן ז"ל וג'ון קליר - אשר יחד עם קטי אדוורדס ( מזכירת המחלקה ללשון עברית וליהדות באותה עת ) סייעו לי כמיטב יכולתם . באוניברסיטת קולומביה הייתי אורח "מכון המחקר לתמורה בינלאומית" ( R 11 O בניהולו של סוורין ביאלר , ושל "המרכז ללימודי יהדות " בראשותו של יוסף ירושלמי . ידידי בקולומביה - יוסף ( 0 'ג רוטשילד , ג ' וליאן פרנקלין , מיכאל םטניםלבםקי , ג "' ם הורביץ ואריה ( ארתוח גורן - דאגו לכך שתקופת שהייתי בניו יורק תהיה מרתקת מבחינה אינטלקטואלית . למרבה הצער , נקלע RIIC לקשיים תקציביים בתקופת ביקורי , אך תודות לג'ו רוטשילד עלה בידי למצוא שרותי משרד חלופיים . היתה לי הזכות להכיר את ג'ו רוטשילד במשך יותר מארבעים שנה , ובמהלכה של כל אותה תקופה הערצתי אליו אך גברה . היכולת שגילה להפיק בזה אחר זה שורה של ספרים חשובים הכתובים בצורה מבריקה , לשאת הרצאות פומביות שנונות ומעוררות מחשבה , למצוא זמן בשפע להנחיית סטודנטים , לייעץ לתלמידי המחקר שלו ושל מורים אחרים , ולקבל על עצמו משרות מינהליות נכבדות , עשתה אותו בעיני לדמות האידיאלית של הפרופסור . הוא הלך לעולמו בטרם עת . תודה מיוחדת למכון ללימודים מתקדמים של האוניברסיטה העברית בירושלים , שם זכיתי להיות פעמיים עמית מחקר . בשנים , 1982-1981 כחבר הקבוצה בראשותו של שמואל אטינגר המנוח - שעסקה בראשיתה של הלאומיות היהודית - התחלתי לראשונה להרהר באפשרות של חקר עלילת דמשק בשנת 1840 ( ת " ח . השלמתי את הטיוטה הראשונה של הספר ב , 1994-1993 כעמית בקבוצה שיסדו עמנואל אטקם וישראל ברטל . אני שמח על ההזדמנות הזו להביע את תודתי על כל הסיוע הנדיב והתמיכה הכנה שקיבלתי מן המכון , ממנהליו ( אז - אריה דבורצקי ולאחר מכן דויד
|
|