א. הסיבות להתנצחות המיוחדת עם אפיון

עמוד:288

הוא כתב גם על אלכסנדר מוקדון , ובדומה למאנתון אף הוציא לאור חיבור בשם 'דברי ימי מצרים' , AtyuTmaKai . laTopia ( ai ) או בקיצור ( Td ALYUTmaKd בחמישה ספרים ; ראה 4 . ; Tatianus , loc . cit ועיין עוד שירר , ג , עמ' 540 והעי . 84 בימיו היה אותו החיבור לאחד ממקורות המידע המקובלים ביותר על ההיסטוריה של מצרים ( השווה Aulus Geliius , Nodes Atiicae , v , , ( 14 ; VII , 8 דבר הניכר היטב בכתבי פליניוס הזקן ופל 1 טארכוס ; לא p לנבי טאקיטוס , שספק אם נשען עליו . מאחר שכתיבתו היתה פופוליסטית מאוד ונועדה לשאת חן בעיני ההמונים הפשוטים , הוא קרא לעתים קרובות דרור לדמיונו , המציא חידושים משונים יוצאי דופן , ואף לא נמנע מפרשנות אטימולוגית משוללת כסיס . בין חוגי המשכילים של זמנו היו שהעריכו אותו כשרלטן , רכלן ושחצן מובהק . למשל , פליניוס הזקן ( Plinius , Naturalis Hiswria , praef . 25 ) סיפר כי הוא היה מתרברב ביוהרה מופגנת כי כל מי שזכה מצדו להתייחסות כלשהי בכתביו גם זכה בנצח . הוא כינה אותו "התוף של תהילת עצמו" , { famae propriae tympanum ) ולדבריו אפילו הקיסר טיבריוס עצמו המשילו בלעג ל"פעמון העולם" , { cymbalum mundi ) כלומר למי שמדבר גבוהה גבוהה על הכל , בכל מקום ובכל הזדמנות . בגלל חריצותו היתירה לרכוש אהדה אצל ההמונים , הוא זכה גם לכינוי הגנאי 'תלאה' (• ;( M 6 x 60 s עיין גוטשמיד , עמ' . 357 מאחר שהוא נודע באהבת הכבוד שלו ובשחצנות ללא נבול , סביר לחשוב כי הוא התיימר להתקשט בנוצותיו של התואר 'מרכה נצחונות ox , ( rrXeia-rovtKTis ?) לשפוט מאיזכורו במקורות אחדים כאיש רב פעלים וכעל שם , שעשה רבות להפצת דעותיו ולפרסומו,- ראה אוסביוס , הכנה אוואנגלית , י , Clemens - ) 22 , 12 Plinius , Naturaiis Historia , 37 , 5 , 75 ; Aulus p > ;( Alexandrinus , Stromaia , I , 21 : 101 , 3 . Geliius , op . cit . , V , 2 ; Dittenberger , OGIS , no . 662 הידיעה הקצרה בקוןה' Suda , s . v . ) ; lAnluv 6 nXeiaTovtKou שהוא מקור מאוחר למדי , גרסה כטעות כי 'פלייסטוניקוס' היה שמו של אביו . יש מלומדים המפרשים דווקא את הכינוי האחרון לגנאי , בהוראה של 'איש מדון ; ' על כינויי הגנאי שהוטחו נגדו , עיין Sperling 1886 , p . v ; Henrichs 1972 , pp . 33 f . ; Jacobson ; 1977 , pp . 413-415 טרויאני , עמ' 48 ואילה שירר , נ י , עמ' . 604 לא בכדי החשיבו בנטוויץ' ( Bentwich 1914 , p . 208 ) למעין היוסטון ( סטיוארט ) צ'מברליין של המאה הראשונה . לדעתו , העובדה שאפיון היה מראשי האסכולה הסטואית באלכסנדריה יכולה להסביר במידה רבה את שנאתו ליהודים . הסטואיקנים התיימרו כידוע לכונן דת פילוסופית קוסמופוליטית , ולשם כך טיפחו תעמולה מיסיונרית חזקה בעיקר בארצות המזרח ההלניסטי . לדידם היו היהודים לא רק מכשול בדרכם , אלא נם מתחרים מסוכנים p >> גם שנואים . ה 5 דלות היהודים מנוכרים היתה האנטי תיזה לרעיון האחדות האנושית שהסטואיקנים הטיפו לו , ומאחר שאפיון היה נציג מובהק של התפישה הזו , הוא נעשה לשונא ישראל מובהק ביותר . בהסתמך על דברי קלמנס האלכסנדרוני ; Siromaia , 1 , 21 : 101 , 3 ) השווה אוסביוס , הכנה אוואננלית , י , ; 2 , 12 השווה עוד שם , ג , , ( 4 , 9 נטו חוקרים אחדים לחשוב כי אפיון כתב ספר מיוחד 1 בשם 'נגד היהודים' j 31 ( 3 X ( ov Kcud l ouSaCcov ) או , Td tcaTd ' ! 0 u 8 a ( wi' ובקיצור ;( KdTd 'louSatujv עיין ; Sperling 1886 , p . xvii גוטשמיד , עמ' . 361 אולם רוב המלומדים הסתייגו מכך וטענו כי התייחסותו ליהודים היתה כלולה בחיבורו 'דברי ימי מצרים ; ' השווה שירר , ג ' , עמ' 541 ואילך ; הנ '' ל , נ ' , עמ' ; 606 שטרן , א , עמ' . 389 בימי קאליגולה , וליתר דיוק בשנת 40 / 39 לסה '' נ , הוא מילא שליחות ציבורית מטעם עירו אלכסנדריה , כאשר עמד בראש המשלחת העירונית , שהתנצחה עם משלחת יהודית יריבה בראשות פילון האלכסנדרוני על זכויותיהם ומעמדם האזרחי של יהודי אלכסנדריה ; ראה יוספוס , קדמ , ' יח , ; 259-25 7 עיין Tcherikover , CPJ , I , pp . 62 ff . ; . Smallwood 1961 , pp . 24 ff ., 248-249 ; idem 1981 , pp . 242 ff . אין ספק , כי בגלל הפופולאריות הרבה שלו והשפעתו הרחבה בחוני המשכילים של דורו , אם ברומא ואם ביוון , בחר בו יוספוס לאחד מיעדי ההתקפה העיקריים בחיבור הנוכחי , ומסיבה זו חשבו המשתמשים בו בדורות מאוחרים כי ראוי היה לכנותו בשם 'נגד אפיון' ( ראה על כך במבוא . ( על אפיון האיש והסופר עיין

מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר