|
|
עמוד:8
מפעלו הספרותי , וחי כל ימיו חיי עיון מיריים של למדן מובהק בין ספרים וכתבי יד כמו אחד מאבותיו הרבנים . הוא היה פורמליסט קפוץ ומסוגר במגעיו עם מיודעיו , ובה בעת מחברם של הווידויים החושפניים והלוהטים ביותר בספרות העברית של תקופתו . ברדיצ ' בסקי נודע כראש הקוראים לפתיחת שערי התרבות העברית אל ספרות העולם והיה בקי גדול במודרניזם האירופי לגוני גווניו , אך בפועל לא פרסם מימיו ולו מילה אחת על עניין או על ספר כלשהו שמחוץ לתחום היהדות . אף על פי שהיה לכאורה המקטרג הגדול על התנועה הציונית , שימש מקור השראה לאנשי העלייה השנייה בגיבוש הכרעתם לעלות לארץ ישראל . הוא היה אחד ממניחי היסודות למחשבת היהדות החילונית , ובד בבד חיבר מסות תאולוגיות רוויות צימאון עז לגילוי שכינה . הוא כתב סיפורים בעלי חזות ארכאית , הנטועים במעמקיהם של מיתוסים קדומים ובעת ובעונה אחת גם מדיפים ניחוח מודרניסטי עז . ואכן , הם שימשו נקודת מוצא לסיפורת העברית החדשנית ביותר שנוצרה במאה העשרים . ברדיצ ' בסקי היה מוקסם ונלהב מעולמה של החסידות שמתוכו צמח , אבל גם הפך אחד ממבקריו החריפים ביותר . הוא שאף להתייצב בראש הדור הצעיר בספרות העברית ולחולל בה מהפכה , וממש באותו זמן השקיע מאמץ כביר לכבוש לו מקום כסופר הכותב גרמנית לגרמנים . הוא היה מחובר כל כולו אל הוויית החיים היהודית במזרח אירופה ומעורב בחיי הספרות העברית שהתנהלו בה , אך בפועל ישב רוב חייו בגרמניה , חי חיי בדידות מסוגרים והקיף את עצמו בהילת ריחוק מסתורית . בספר זה אני מבקש להתבונן במסכת הסתירות והמתחים הבונה את דמותו ואת כתיבתו של ברדיצ ' בסקי תוך כדי תיאור מהלך החיים והיצירה על פי סדרם . הסיפור המסופר בפרקי הספר שוזר יחד שלושה ממדים שונים . מצד אחד הוא מגולל את הרצף הדינמי הדחוס של אירועים אישיים וספרותיים שהפך את בן הרב החסיד מן העיירה האוקראינית הקטנה דובובה למהפכן פורץ דרכים בספרות העברית ולדמות מפתח בתולדות המחשבה היהודית המודרנית . מצד שני הוא מתחקה אחר התוכן הפנימי של אירועים אלה , כלומר אחר הדרמה הרוחנית רבת המערכות שטלטלה את ברדיצ ' בסקי בלא הפוגה בין עולמות מחשבה מתנגשים , מרחבי תרבות שונים ומערכות ערכים מנוגדות . מתוך שני הצירים הסיפוריים האלה אמור לצמוח הממד השלישי - הניסיון לחשוף את גלעין האישיות עצמה או למצער לשרטט את קווי המתאר שלה : דמותו החקרנית והספקנית , המתעתעת בריבוי סתירותיה , של מי שלא נרתע מלהכריז יותר מפעם אחת : 'כי באמת כל קיומי רק מהפכים . '
|
|