נוסח תפילת שמונה עשרה בסידור ר' שלמה בן נתן ושאלת מוצאו של החיבור

עמוד:יא

השלוש עשרה והחמש עשרה במזרח " , וכמה מאות דפים ממנו נערמו בגניזה הקהירית . לפני קרוב לחמש עשרה שנה הוציא לאור שמואל חגי את סידורו של חכם זה על פי שני כתבי יד מקיפים : כ"י אוקספורד Ms . Poc . 262 ( קטלוג נויבויאר ( 896 וכ"י וטיקן . Ms . Ebr . 497 על פי עדות הסופר נעתק כ"י אוקספורד בשנת 1203 מסידור בכתיבת ידו של ר' שלמה בן נתן עצמו , ולפיכך יש לראות בו עדות נוסח מובחרת . אולם כתב יד אוקספורד חסר במקומות אחדים , ביניהם רוב סדר תפילות החול , כולל תפילת שמונה עשרה וחלק גדול מפרק השבת . את החלק הזה במהדורה השלים חגי על פי כ"י וטיקן שהוא כתב היד היחיד מחוץ לגניזה שכולל חלק זה של הסידור . אולם במקום אחר הראיתי שלא זו בלבד שנוסח התפילה בכ"י וטיקן משובש , אלא שהוא ככל הנראה גם עותק מאוחר באופן יחסי , ולאורך השנים עובד נוסחו והתרחק מן הנוסח המקורי של הסידור . בדיקה יסודית יותר של תפילת שמונה עשרה מלמדת שנוסח כ"י וטיקן שונה באופן ניכר מכל עדויות הגניזה של הסידור , ולשון התפילה שבו מעידה על זיקה לנוסח התפילה שבמנהג פרס . כדי לעמוד , אפוא , על נוסח תפילה מרכזית זו בסידור רשב"ן יש להעמיד את לשונה על עדויות מן הגניזה הקהירית . שאלת זיהוים של דפים בורדים מן הגניזה כשייכים לעותק של סידור רשב"ן אינה פשוטה . בשלב ראשון של המחקר אין להסתמך על לשון התפילות עצמן , העלולות להשתנות ממעתיק למעתיק , אלא יש להישען על לשון ההוראות של הסידור שאותן בדרך כלל לא העזו המעתיקים לשנות , וכל שכן להמירן בהוראות אחרות . קביעה זו אמורה גם ביחס לכ"י וטיקן של הסידור . לגבי תפילת שמונה עשרה ניתן להיעזר בעיקר בהוראות התפילה של שחרית , שכן רשב"ן רשם את התפילה בשלמותה רק בתפילה זו 15 ובשאר תפילות החול הזכיר את אמירתה בלבד . מאידך גיסא , לגבי הברכות הראשונות והאחרונות של התפילה ניתן להיעזר במקומות נוספים בסידור המכילים קטעים מתפילות החגים . לפני תפילת שמונה עשרה בשחרית , מיד לאחר ברכת הגאולה , המוטעה לצפון אפריקה , " קרית ספר , סד ( תשנ"ב-תשנ"ג , ( עמ' . 750-737 11 במונח "מזרח" כוונתי לאזורים שבין בבל במזרח לבין מצרים , ולעתים גם חלקים מצפון אפריקה , במערב . 12 סידור רבינו שלמה ברבי נתן זצ"ל , אב בית דין מן העיר סיג'ילמסה המכונה גם אלגבאלי , יוצא לאור בתרגום עברי בצירוף מבוא והערות על ידי שמואל חגי , ירושלים : הוצאת המחבר , תשנ '' ה . המחבר מודיע במבוא ( עמ' ( 5-4 שעיקר המהדורה מושתת על כ '' י אוקספורד , ובמקומות שכתב היד חסר נעשתה השלמה על פי כ"י וטיקן . כן עשה המחבר שימוש מזדמן בעדי נוסח אחרים . יש להצטער על כך שהמהדיר לא פירט על אילו כתבי יד הסתמך במקומות השונים בסידור . 13 ראה על כך טובי ( לעיל , הערה , ( 10 עמי , 348 וכן צוקר ( לעיל , הערה , ( 10 עמ' . 738 "The contribution of Geniza texts to the study of Siddur Rabbi Solomon ben 14 Nathan " , Genizah Studies in Honour of Stefan C . Reif ( eds . S . Bhayro , R . Jefferson and B . Outhwaite ) , ( to be published , 2010 ) 15 כך עולה מכתב יד וטיקן , וכך נהגו גם רב עמרם ורב סעדיה בסידוריהם וכן רבים ממעתיקי הסידורים שבגניזה . יוצא מן הכלל הוא כ"י ד , וראה הערה . 18 16 משתי הסיבות האלה רב יותר התיעוד על שלוש הברכות הראשונות ושלוש הברכות האחרונות .

הוצאת אוניברסיטת בר אילן


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר