פתח־דבר

עמוד:7

פתח דבר בקובץ זה מובא מבחר של חיבוךי העוסקים בהיבטים שונים של חיי החברה היהודית בפולין במאות הט " ז-הי " ח שאינם מוכרים או שטרם נבדקו עד תום . החיבורים האלה ראו אור בכמה כתבי עת וקבצים בפולנית , בגרמנית ובאנגלית בשנים . 1996-1974 העובדות , המסקנות וההכללות המובאות בהם יש להן נגיעה בענייני החברה היהודית , והן מוצגות בזיקה אל הגורמים שעיצבו את מצבו של הציבור היהודי הגדול ביותר בעולם בשעתו , שהתרכז בממלכת פולין ליטא . הנני מקדיש תשומת לב מיוחדת לשאלת מבנה היחסים שבין החברה היהודית לאוכלוסייה הפולנית שחיו בשכנות קרובה בתקופה הזאת , נושא שעד כה נחקר אך מעט , אף שהיחסים בין הפולנים ובין היהודים היו גורם שעיצב במידה ניכרת את מצב היהודים בארץ זו . בהקשר זה מן הראוי לציין גם את ההבדלים התרבותיים , שבין היהודים ובין הלאומים האחרים שחיו בממלכת פולין דאז , וגם את ההבדלים במבנה החברתי ובמבנה התעסוקה שביניהם . המקורות לתולדות היהודים בממלכת פולין מפוזרים בחטיבות ארכיוניות ובאוספים של כתבי יד בספריות , ועל כן בדיקת הזיקה בין התופעות הנזכרות דרשה חיפושים ארוכי שנים ואיסוף מקורות שעד כה לא נעשה בהם שימוש . תחילה צריך הייתי לעיין בקפידה בפנקסי בתי הדין של המבצרים ושל בתי הדין העירוניים והכפריים , בפנקסי לשכת המלך , בתעודות המעטות ששרדו של הוועדות האזרחיות צבאיות שקמו בשלהי המאה הי"ח ובתעודות של הקהילות היהודיות , שניצלו מאש המלחמה . עיינתי גם באוספים פרטיים של כתבי יד ובארכיונים של משפחות המגנאטים אשר לפני מלחמת העולם השנייה לא כולם היו פתוחים לפני החוקרים , ורק בשנת 1945 הוחל בהעברתם אל הארכיונים הפולניים הממלכתיים . מטבע הדברים השתמשתי בחיבורים המובאים כאן באותם מקורות עבריים שיש בהם כדי להוסיף על ידיעותינו בסוגיות הנדונות . ואולם בשו " ת של הרבנים מן המחצית השנייה של המאה הי " ז ומן המאה הי " ח לא מצאתי אלא חומר מועט שיש לו נגיעה לבעיות שהן כאן מענייננו . לעומתן הפנייה אל ספר הזיכרונות של השוחט משה וסרצוג מפולין גדול , שהחוקרים לא עשו בו שימוש עד כה , אפשרה הגדרה מדויקת יותר של חשיבותו של מקור מסוג זה לחקר תולדות היהודים בפולין במאות הקודמות . מה גם שהזיכרונות הללו כוללים מידע על המנטאליות של החברה היהודית , על מאבקם של

מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר