פתח דבר

עמוד:8

כך על התחומים והנושאים הזקוקים ליד בוחנת ועין חוקרת , אם מפני שהוזנחו כליל ואם מפני שטופלו באופן חלקי ובלתי מספק . כמו כן הוא מסמן באופן כללי כמה מבעיות היסוד של חקר הדרשה וספרות הדרוש , כגון היחס בין הדרשה הנישאת בציבור לבין הדרוש הכתוב . שאר המאמרים מסודרים על פי סדר כרונולוגי של מושאם . סוגיות שונות של משמעות ועריכת מדרשים מעסיקות את החוקרות והחוקרים בתחום מזה כמה עשורים . תמר קדרי מקדמת דיון זה בכמה מובנים במאמרה 'לשאלת קהל היעד של ספרות המדרש : על רובדי פרשנות ושיקולי עריכה , ' העוסק בהיבטים שונים של משמעות ועריכה במדרש שיר השירים רבה . אברהם גרוםמן , אשר הקדיש מחקרים רבים בשנים האחרונות למפעלו הפרשני של רש"י ולתפיםות העולם החבויות בו , מראה במאמרו 'רש"י כדרשן מקורי , ' כיצד אפשר ללמוד מפירושו של רש " י למקרא על דרכי עבודתו כדרשן . המאמר מאיר היבטים מוכרים פחות במפעלו של גדול פרשני המקרא ומלמד על הגבולות העמומים שבין פירוש לדרשה . מוטי ב נמלך ממקד את עיונו בזירת חייו של שלמה מולכו , בן אנוסים מאיטליה שחזר ליהדות ופעל כדרשן בראשית העת החדשה המוקדמת . במאמרו 'דרשות וסמכות : דרשנים ומקורות סמכות חדשים במציאות של חוסר יציבות חברתית ופוליטית , ' הוא מתחקה על השתקפותם של תהליכים פוליטיים וחברתיים בדרשות מצד תוכנן ומצד השיטות הרטוריות שנקט הדרשן . יעקב א ל בוים עוסק אף הוא בעת החדשה המוקדמת אך בזירה שונה לחלוטין . במאמרו 'דרשות ופרשנות פסוקים ב " איתן האזרחי" לר ' אברהם רפאפורט ' הוא מתמקד בחיבור של אחד מחשובי לבוב היהודית במחצית הראשונה של המאה השבע עשרה , ועומד על גילויי הפרשנות והדרשנות בו . מוטי ז לק י ן מעביר את הקורא לעת החדשה ולמרחב של משכילי מזרח אירופה . במאמרו "' למען הרם קרן ההשכלה : " הדרשה בשירות האידאולוגיה המשכילית ' הוא מדגים כיצד השתמשו משכילים בתבנית הרטורית והספרותית המסורתית - הדרשה - כדי להפיץ את תודעתם התרבותית החדשה ולהשפיע בכך על סדר היום של החברה היהודית במזרח אירופה . נחם אילן חושף את הקורא , במאמרו 'הספדים מקהיר מסוף המאה התשע עשרה וראשית המאה העשרים . עיון ביבליוגרפי , ספרותי ותרבותי , ' להספדים - תת םוגה של הדרשה ושל ספרות הדרוש - בהקשר של חברת המהגרים היהודית במצרים בעת חילופי המאות . העיון המשווה בהםפדים של רבנים בקהיר מלמד שהם נתגבשו במידה רבה בתבנית הספרדית המוכרת גם מקהילות אחרות ושימשו לכמה תכליות . מנחם בלונדהיים ולימור שיפמן עוסקים בחברת מהגרים יהודית נוספת וגדולה לאין ערוך בהיקפה , אשר התגבשה במפנה המאות התשע עשרה והעשרים - וו

מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר