|
|
עמוד:384
בחלקה שהוקדש להתיישבות הקיבוצית . כך היה החל בשירי העלייה השלישית של אורי צבי גרינברג , אברהם שלונסקי ויצחק למדן , וביצירות הסיפורת הראשונות של הקבוצה והקיבוץ , כגון ברומן הלירי רחב המידות של נתן ביסטריצקי ( אגמון , ( 'ימים ולילות ' , ( 1926 ) או ברומנים של עבר הדני , 'צריף העץ' ( 1930 ) ו ' המפעל בערבה ' , ( 1931 ) ועבור ליצירות סיפורת שכתבו בשנות השלושים מחברים ותיקים וצעירים , כגון אביגדור המאירי ( ראו 'תנובה , ( 1934 , ' שלמה רייכנשטיין ודוד מלץ . לא דברו של 'דור בארץ' במפתיע , יזהר גם לא היה הראשון שהעניק קול בדיוני לניסיונות חיים ולהלוך רוחם של אלה שנקראו לימים בני 'דור ' 1948 או 'דור הפלמ"ח ' או 'דור בארץ' ( על פי כותרת האנתולוגיה שערכו משה שמיר ושלמה טנאי . ( 'במפתיע , ' משום שהייחוס הכללי של חידוש תמטי זה ליזהר מצביע על עיוורון מוזר - ומעניין כשלעצמו - מצד דורות של קוראים 'מקצועיים ' ושאינם מקצועיים . כוונתי איננה לחוסר תשומת הלב להתנגדותו הנמרצת המתמדת של יזהר עצמו לשיוכו ה י דורי ' הזה . יזהר נימק התנגדות זו בשלילת מושג הדור הספרותי באשר הוא , ובעצם בשלילת שיוכו של סופר לכל קבוצה או קולקטיב , תהיה הגדרתם אשר תהיה . התנגדות זו , הגם שהיא מובנת במסגרת השקפת עולמו של הסופר ותפיסתו את עצמו , אינה צריכה , לדעתי , להעסיק את החוקר ואת המבקר למעלה מן המידה , משום שהיא מוטעית מיסודה . כל בדיקה רצינית של החיים החברתיים , התרבותיים והספרותיים , תגלה שההוויה ה'דורית , ' ככל שהיא קשה להגדרה ותיאורה תובע תחכום רב , קיימת בפועל ומשפיעה בדרכים שונות ומשונות כמעט על כל מי שאינו חי ופועל בחלל הריק - וסופר אינו יכול לפעול בלי 'סביבה ' שיש לה בהכרח מאפיינים היסטוריים מסוגים אחדים , לרבות אלה ה ' דוריים . ' מובן שיזהר היה , למרות הכול ועל אף הכול , בן דורו . אולם האם היה זה באמת הדור שהגיע לבגרות באמצע שנות הארבעים ונתקשר ב'דמות הצבר ' המפורסמת ( משום שהרוב המספרי והאיכותי של בני הארץ לפני קום המדינה הורכב מבניהם של אנשים שהגיעו לארץ והולידו ילדים בשנות העשרים והשלושים של המאה העשרים ?( או שמא היה זה דווקא הדור שהגיע לבגרות כעשור קודם לכן ? העיוורון המוזר , שעליו דובר , מסתמן באי היכולת של מרבית הקוראים , לרבות הקוראים ה'מקצועיים , ' למקם את יזהר במפת הדורות של ההתיישבות הציונית בארץ ישראל . האמת היא שבעשור הראשון של יצירתו - העשור שבו עוצב סגנונו ונקבעו ממדי 'עולמו' - נמנע המספר הצעיר מהפניית תשומת לב ממוקדת לעבר 'דמות הצבר , ' אשר מבחינתו לא בשלה דיה כדי שתשמש הוויה הראויה לתיאור בדיוני . הגיבורים ביצירות שנכתבו באותו עשור , ואשר ניתן בדוחק לשייכם לאותו 'דור' צברי , היו מעטים , בלתי מרכזיים , ובייחוד בלתי מודעים לזהותם ה ' דורית . '
|
|