|
|
עמוד:98
צה"ל שיחק תפקיד מרכזי ביצירת הסטטוס המדינתי החדש והאוניברסליסטי לכאורה . לוי מודע לכך שגם סטטוס זה היה מיועד בעיקר ל"מיטב הנוער" - אלא שעצם ההגדרה האוניברסליסטית שלו יצרה דימוי של נגישות גם לעולים החדשים : "העובדה כי בפועל אותן קבוצות דומיננטיות היו נגישות לסטטוסים החברתיים , הן הטרוםמדינתיים והן היישוביים , אף סייעה לשעתק את מבנה העוצמה היישובי לעידן המדינה ; אך זאת באופן מוסווה ועל כן גם מוסכם וככזה המונע את גיבוש מודעותן ... של הקבוצות הפריפריאליות החסרות נגישות בפועל לסטטוסים החדשים" ( שם : שם . ( במלים אחרות , עצם כלליותו של הגיוס ושל השירות הצבאי סייעה להסוות את העובדה שתפקידי הפיקוד וההצטיינות בצה"ל שמורים לבני הקבוצות הדומיננטיות . המאמץ המרוכז להבנות את מעמדו של צה"ל כזירה של "מיזוג גלויות" ובמנגנון של "היתוך" נשא פרי עד מהרה . עדות לכך ניתן למצוא , לדוגמא , בדו"ח של ועדת עציוני לבדיקת אירועי ואדי סליב בשנת . 1959 בוועדה זו היה חבר , בין השאר , פרופ' ש . נ . אייזנשטאדט , בכיר הסוציולוגים הישראלים דאז , עובדה המעניקה משקל יתר לאבחנה הבאה של מחברי הדו"ח : "התמונה הכללית המצטיירת ... היא של בידוד או הרגשת בידוד ( של תושבי הוואדי , רובם ככולם עולים ממרוקו ; ש . ס ( . מן החברה הישראלית המושרשת ... ( דו"ח ועדת עציוני , . ( 1959 : 13 ואז הם מוסיפים : "בדיוננו זה מחובתנו לציין מוסד אחד , שבמשך כל שלבי חקירתנו נזכר אך ורק לטוב , והוא צבא ההגנה לישראל . כל אלה שהעידו על הפליה וקפוח - ויש ביניהם שעשו זאת בחריפות רבה - ציינו במפורש שבצה"ל אין מורגשת כל הפליה ואין בו צל של קיפוח . בסיפוק רב רושמת הועדה לפניה את תרומתו של צה"ל גם במערכת מזוג הגלויות" ( שם . ( 20 : תדמיתו של צה"ל כ"ממזג גלויות" היתה מעוגנת , כאמור , בהיותו זירת מפגש . הספר התגנבות יחידים של יהושע קנז מהווה תיעוד ספרותי מעניין של המפגש הבין-עדתי בצה"ל של עידן פעולות התגמול . המחבר שוזר בסיפור את הרקע של בידול במגורים , בלימודים ובבילויים שקדם לשירות הצבאי . גיבור הספר מתוודע במהלך הטירונות לצעיר מזרחי ירושלמי בשם אבנר , אשר "קולו וחיתוך דיבורו התנ"כי , עם
|
|