"שם תיפגשו עם המוני עולים בני גילכם..." בית-הספר, הצבא והבניית ה"ישראליות"

עמוד:81

מבנה מערכת הלימודים , תכני הלימודים ולשון ההוראה . ראשי מערכת החינוך הניחו שהמודל של בית-הספר היישובי הוא בבחינת נתון שילדי העולים צריכים להסתגל אליו . התחרות בין ה"זרמים" הוותיקים לבין עצמם , על נפשות העולים החדשים , לא יצרה בית-ספר אוניברסליסטי ופלורליסטי יותר ; היא רק גרמה לכך שנושא הדיון החינוכי הציבורי יהיה איזה מבין הזרמים השונים "הולם" יותר את העולים - זה החילוני או זה הדתי . הדיון הציבורי לא נסב על השאלה שמא יש מקום לשנות את דגם בית-הספר הישראלי כך שהוא ישרת גם את הצרכים של העולים - או את הצרכים של חברה שהפכה בכורח הנסיבות ההיסטוריות לרב-גונית . לא זו בלבד , אלא שבתי-הספר החדשים הוקמו בעיקר ביישובי העולים או בשכונות חדשות של עולים . המפגש בין ותיקים לחדשים לא היה חלק מן ההווייה שלהם ; במידה והיה מפגש , הוא היה כין עולים לבין עצמם - יוצאי מרוקו עם יוצאי תימן , יוצאי עיראק עם יוצאי רומניה , יוצאי תורכיה עם יוצאי פרס . הדבר בלט במיוחד בבתי-הספר הממלכתיים . בבתי-הספר הממלכתיים-דתיים , שמספרם היה קטן יותר ומידת הפיזור שלהם גדולה יותר , ועקב כך נאלצו לקבל גם תלמידים שמחוץ לאזור הרישום , היה מפגש תכוף יותר בין עולים לוותיקים . ואולם עד מהרה הובילה מציאות זו של מפגש לתנועת היפרדות של הוותיקים , שביקשו להקים חיץ בינם ובין העולים החדשים , ובייחוד אלה המזרחים ( ר' סבירסקי , . ( 1990 : 186-189 בידולם של בתי-הספר החדשים תרם לכך שהם לא הפכו להיות בתי-ספר "זרמיים" טיפוסיים . ה"זרמים" השונים , שידעו להיאבק זה בזה בשצף-קצף ובלהט מיסיונרי כדי לזכות בנתח גדול ככל האפשר מאוכלוסיית התלמידים החדשים , מרגע שזכו במה שזכו , לא השקיעו במוסדות החדשים את מה שהיו מוכנים להשקיע בבתי-הס ^ ר הוותיקים . המורים שנשלחו ליישובי העולים לא נמנו לרוב עם " נושאי הדגל" של התנועות הציוניות הוותיקות . במרבית המקרים , מי שנשלחו היו צעירים וצעירות חסרי הכשרה , או כאלה שעברו הכשרה מזורזת ; רבים מהם בחרו בהוראה בהיותה קריירה של צווארון לכן , ולא היו חדורים בהתלהבות האידיאולוגית שאיפיינה את המורים בני הדור הוותיק . יתרה מזאת , מקצוע ההוראה עצמו ,

ברירות הוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר