העלאה המונית על בואם של יהודי עיראק בשנות ה-50

עמוד:40

המונח "עלייה . " בדברה על העלייה מעיראק אומרת אסתר מאיר כי אילולא מעורבותה של מדינת ישראל , "ניתן היה לצפות לתהליך יציאה איטי וממושך הרבה יותר , וליעדי הגירה שונים שישראל רק אחת מהם , לאו דווקא העיקרית ולאו דווקא האטרקטיבית ביותר" ( אסתר מאיר , . ( 1993 : 254 הדברים נכונים , כאמור , לא רק לגבי עיראק . בדברו על מרוקו אומר ירון צור : ... " את הפעילות הציונית במרוקו אין מנהלים פעילים ציוניים מקומיים , אלא כל המנגנון האירגוני של העלייה וכל השליטה והאחריות על ביצועיו נשלטים על-ידי שליחים ישראליים ( ביניהם כמה עולים ממרוקו , אך לא בתפקידים מן השורה הראשונה . ( המגזר הילידי אינו מוליד מתוכו את התנועה הלאומית ואינו מנהל את ענייניה . הוא מונחה ומובל על ידיה" ( צור , . ( 1992 : 117 שליטתה של ישראל באה לידי ביטוי מובהק ביותר בפרשת הסלקציה שהונהגה בתקופה מסויימת בקרב המועמדים להעלאה ממרוקו . ראשי המנגנון - לוי אשכול , מי שהיה גזבר הסוכנות וראש מחלקת ההתיישבות של הסוכנות היהודית , ולימים שר האוצר וראש הממשלה י גיורא יוספטל , ראש מחלקת הקליטה של הסוכנות ; וד"ר חיים שיבא , מנהל משרד הבריאות , ביקשו לברור מקרב המועמדים לעלייה רק את אלה שיוכלו לתרום לכלכלת המדינה . "כלנו רוצים , " אמר אשכול , "שיבואו היהודים בריאים , וכלנו מבינים שאנו כבולים בפסולת אדם , מפני שמהארצות הללו מטאטאים את הרחובות ושולחים לנו בשורה ראשונה את הנחשלים הללו" ( שם . ( 28-. בהתאם לכך , יצא בקיץ 1954 למרוקו "צוות מיון" שכלל נציגים של מחלקת הקליטה ושל מחלקת ההתיישבות של הסוכנות ; תפקידו של הצוות היה לקבוע מי יהיו המועמדים לעליה ( שם . ( 29 : יהודה בראגינסקי , מי שהיה מנהל מחלקת הקליטה של הסוכנות היהודית , מספק בספרו גולה במצוקתה תיאורים מרירים של תהליכי הסלקציה ( בראגינסקי , . ( 1978 מאותו רגע ואילך , אומר צור , "שיירות עולים נשלטו לחלוטין על-ידי צוות המיון ואנשי ( הארגון הציוני ) 'קדימה "' ( צור , . ( 1992 : 29 בעיראק , ההחלטות היו נתונות בידי אנשי המוסד לעלייה . 'ב על מעמדם הדומיננטי של שליחי העלייה מישראל ניתן ללמוד מדבריו של יוסף מאיר , בבואו לערוך השוואה בין המבנה הארגוני של המחתרת

ברירות הוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר