|
|
עמוד:12
מידת ההזדהות של היהודים עם האידיאולוגיה של השליטים החדשים , טיבו של המשטר והדרכים שבהן בחר ללכת - כל אלה היו כמה מן הגורמים שהשפיעו על התפתחותן של קהילות אלה . המאה ה , 19 בעיקר החל מאמצעיתה , התאפיינה גם בתהליך של מודרניזציה שהיה למעשה זהה לתהליך של התמערבות , והוא נתן אותותיו בקהילות אלה . ההתמערבות חדרה לכל התחומים , למן החינוך ועד הספרות . תהליך חדש זה והתגובות המקומיות לאידיאולוגיות שבאו מן החוץ הולידו מאבקים בלתי נמנעים . ההתרחשויות בערים באיסטנבול וסלוניקי , שבתחילת המאה ה 20 עדיין היו מצויות בלב לבו של המרחב התרבותי היהודי ספרדי שבשלטון עות ' מני , משקפות מתחים אלה , שאחד העיקריים שבהם נבע מן הפוליטיזציה ( במובנה המודרני ) של החיים הקהילתיים , פן נוסף של ההתמערבות שנאכפה מגבוה . התקופה שנמשכת משנת 1908 ועד לשנת 1920 היא שלב ביניים בתולדות היהדות העות ' מנית , בין סוף האבסולוטיזם החאמידי ( 1909-1876 ) לבין ערב כינונה של הרפובליקה התורכית . ( 1923 ) היא מבשרת , בעת ובעונה אחת את ההתפתחות חדשה , שבאה בעקבות המהפכה השקטה שחוללו 'התורכים הצעירים ' ביולי , 1908 ואת עידן הפוליטיזציה הגלויה . היהודים גם הם מסתגלים לשינויים אלה , והם עצמם עוברים תהליך של פוליטיזציה . בכך תופסת תקופה זו מקום חשוב בתולדות היהדות הספרדית והעות ' מנית . עתה החלו הכוחות הסמויים לפעול , והקבוצות הפילנטרופיות או הפוליטיות שפעלו בזירה הקהילתית נערכו והתארגנו כקבוצות לחץ של ממש . קבוצות אלו החלו במהרה להיאבק ביניהן , כשכל אחת מגינה על האידיאולוגיה ועל האינטרסים שלה . הנסיבות הלאומיות והבינלאומיות השפיעו גם הן על חייה הפוליטיים של הקהילה . לא היה ביכולתה , גם אם בעל כורחה , להישאר לגמרי בצד . המרחב הפוליטי הלגיטימי היחיד של היהודי העות ' מני היה המרחב של קהילתו . מרחב זה , שהיה מוגבל ותיפקד בדרך אוליגרכיה , לא הציע סיכויים רבים למי שביקש להגיע לעמדות שלטוניות . אלה שהשלטון הקהילתי היה בידם שמרו עליו בקנאות , מה גם שעמדה שלטונית נחשבה , בדרך כלל , לגושפנקה למעמד החברתי הגבוה שאליו הגיע הנכבד היהודי . מעצם המבנה שלה לא סבלה המערכת האוליגרכית פלורליזם פוליטי , ומכאן חריפותן של המחלוקות , שחרגה תכופות מעבר למשקלן הממשי של השאלות הנידונות . כהונתו של חיים נחום , שהיה הוא עצמו תוצר וחסיד של ההתמערבות , ושהשתייך לאחת מקבוצות הלחץ שפעלו בזירה הקהילתית , היא חלק מתקופה זו של פוליטיזציה מוגברת בקרב היהדות העות'מנית . בהכרח היה הוא עצמו לפוליטיקאי במובן המודרני של המילה . הוא היה תופעה חדשה , רב ראשי ופוליטיקאי , הסופג את כל האש הציבורית , המכוונת כנגד קבוצת הלחץ שאליה השתייך . יתרה מזו ; חיים נחום יהיה
|
|