|
|
עמוד:358
תפיסת הפיתוח השלטת ; במידה מסויימת ניתן לומר כי הם פועלים כדי לסלק גורם ה"מפריע" לתפיסת הפיתוח ולתרבות הפיתוח של השכבה עליה הם נמנים , דהיינו , הסכסוך האלים המתמשך . חלקים ממחנה זה רואים בעצם הסדר השלום העתידי נקודת סיום לפעולתם , ואחרים רואים ב"פיתוח אזורי" בנוסח דרום מזרח אסיה המשך לפעילותם . רובם ראו ועדיין רואים במזרחים , שאותם סייעו לתייג בעקבות בחירות J 977 כ"לאומנים , " גורם העומד למכשול בדרך להשגת הסדר . קבוצה זו , אם תתעקש לשמור ולשמר את תרבות הפיתוח שלה , עשויה להפוך למכשול רב עוצמה בדרך לאימוץ תפיסת פיתוח חדשה , העשויה להיטיב הן עם מעמד העובדים המזרחי והן עם מקבילו הפלסטיני . בזמנו של הרצל לא היה זה בלתי הגיוני לחשוב שבעיית היהודים תפתר כאשר תוקם מדינה שבתוך גבולותיה יוכלו הם לקיים חיים עצמאיים וחופשיים לפי ראות עיניהם ובהתאם למסורותיהם . מדינה נפרדת השוכנת בטריטוריה ריבונית נתפסה בסוף המאה התשע עשרה כערובה לעצמאות לאומית מלאה . כיום אין זה אפשרי עוד לחשוב כך . בתקופה של מעצמות על , של בריתות צבאיות החובקות יבשות שלמות , של שווקים משותפים , של חברות רב לאומיות המסוגלות להשפיע על עתידן הכלכלי של ארצות שלמות , אין עוד למדינה ולעצמאות המדינית אותה משמעות שאפשר היה לייחס להן במאה התשע עשרה . הייצור הקפיטליסטי עבר מאז תהליכי ריכוז שהביאו לכך שרק ארצות מעטות —ובראשן ארצות הברית , יפאן והקהיליה המערב אירופית — מסוגלות לגבש ולהוציא אל הפועל תכניות פיתוח עצמאיות מקיפות . ובתוך אותן ארצות מרוכזת הפעילות הכלכלית בידי מספר מצומצם של קונצרנים או של מוסדות ציבוריים . קונצרנים אלה נוטים יותר ויותר לפעול על יסוד ההנחה שהעולם כולו איננו אלא אולם ייצור ענקי אחד , שקטעיו מפוזרים כארצות שונות . לדוגמה ו חברת אלקטרוניקה רב לאומית עשויה כיום להחזיק את מחלקת המחקר והפיתוח שלה בארץ אחת , את קו הייצור של הרכיבים בארץ שנייה , את אולם ההרכבה בארץ שלישית , ואת מרכזי השיווק במספר ארצות נוספות . חברות רב לאומיות כאלה מסתמכות בפעילותן במידה רבה על העוצמה המדינית והצבאית של מדינות האם שלהן , כדי להבטיח שהפעילות השוטפת שלהן תתנהל ללא הפרעות מצד פועלים מקומיים ממורמרים או מצד יצרנים מקומיים מתחרים . אך לקונצרן הנתקל בקשיים בארץ נתונה יש גם , בנוסף על כך , אפשרות להפסיק את פעילותו באותה ארץ ולהעביר את מפעליו ואת השקעותיו לארץ אחרת . ובתנאים של ימינו , אין מחסור בארצות המעוניינות למשוך אליהן משקיעים שיביאו עימם את מה שמוגדר כ"פיתוח כלכלי : " אולמות ייצור המעסיקים עובדים מקומיים , סגנון ותכני חיים מערביים , וכיו"ב . ברבות מן הארצות שאינן נמנות עם מעצמות העל הופך המנגנון המדינתי בימינו להיות , בעיקרו של דבר , מוסד המתאם ומקדם את תכניות ההשקעות של החברות הרב לאומיות , ובאופן כללי יותר , את ההשתלבות של כוח העבודה המקומי בתכניות הפיתוח של אחת ממעצמות העל . מעמדה של ישראל אינו שונה , באופן מהותי . אמנם אנו רואים את עצמנו כ"מעצמה אזורית" וכמרכז של ייצור מדעי טכנולוגי מתוחכם — אולם הללו מושגים רק במסגרת תלות מדינית וכלכלית בארצות הברית . אמנם יש לנו כיום עוצמה צבאית גדולה , יחסית לשכנינו , ואמנם יש בישראל ריכוזים של מחקר , ייצור וצריכה הדומים במובנים רבים
|
|