|
|
עמוד:353
לשליטתה כדי לחדור אליהן . פיתוח של האיזור , פיתוח למען האיזור , פיתוח המבוסס על האיזור —כל אלה נזנחו . במקום זאת נעמדת אליטה זו כשפניה אל העולם הראשון וגבה אל העולם השלישי . מייצרת עבור אירופה וארצות הברית מוצרים בהם יש לה , הודות לכישוריה עצמה והודות לעולם השלישי שמאחוריה , "יתרון יחסי , " או משווקת מוצרים אמריקאים ואירופיים לעולם השלישי שבשליטתה . " תרבות פיתוח" זו נושאת עמה יתרונות רבים למחולליה רמת חיים גבוהה , במונחים אירופיים ; נסיעות עסקים , לימודים ובילוי לאירופה ולארצות הברית ; שכונות וילות ; בתי ספר יוקרתיים ולאחרונה אף "ייחודיים , " המבטיחים את העברת כל אלה לדור הבא ; וכיו"ב . למעשה , אין לאליטה מניע חשוב כלשהו לשנות כיוון ולאמץ תפיסת פיתוח שונה . לא זו בלבד , אלא שדומה כי העולם השלישי הנתון לשליטת המעמד השליט הישראלי מצוי בתהליך תמידי של התרחבות : בשנות החמישים — היהודים המזרחים ; בשנות הששים , עם התרופפות הממשל הצבאי —הפלסטינים אזרחי ישראל ; בשנות השבעים והשמונים —הפלסטינים מן השטחים הכבושים ולבנונים מרצועת הבטחון ; בשנות התשעים —עולים מאתיופיה ועולים מברית המועצות לשעבר , שרבים מהם יוצאי הרפובליקות האסייתיות לשעבר . שלום עתידי עשוי להגדיל את המאגר עוד יותר . בעיני מרבית הישראלים , היחס העתידי האידיאלי בינינו ובין שכנינו מצטייר כמצב של " שלום . " אך מהו אותו שלום ? רבים מנסחים זאת כמצב בו אנו נשכון לבטח בתוך גבולותינו לצד שכנינו , שגם הם ישכנו כל אחד בתוך גבולותיו —ולא יהיו עוד סכסוכים . הגבול יהיה לא רק קו מוכר של ריבונות לאומית אלא גם קו החוצץ בין חברות שכל אחת מהן תפנה את כל מעייניה לענייניה היא . זוהי תפיסת "שלום" תמימה ביותר התואמת — אולי — את ימיה הראשונים של הציונות , ואת דפוסי היחסים שהתקיימו בין מדינות לפני עשרות שנים . בימינו , כאשר מדברים על יחסים בין חברות יש צורך לדון לא רק במישור המדיני דיפלומטי , או במישור הצבאי , אלא גם במישור הכלכלי והחברתי . בין ארצות הברית וארצות אמריקה הלאטינית שורר , מבחינה פורמאלית , מצב של שלום , ויש הכרה הדדית ביניהן בגבולות המדיניים . יחד עם זאת מאופיינים יחסיהן במתח רב ועימותים — ההופכים לעתים קרובות לסכסוכים מזויינים . המתח והעימותים נובעים , בעיקרו של דבר , מיחסי הניצול הכלכלי השוררים בין בעלי הון וקונצרנים אמריקאיים המנצלים את משאבי הטבע ואת כוח העבודה של ארצות אמריקה הלאטינית , ובין פועלים , מעסיקים ואנשי מדינה מקומיים . אלה האחרונים מתקוממים , מדי פעם , כנגד תנאי הניצול בהם הם שרויים —ואזי הם באים בעימות עם המשטרה והצבא של המשטר הקיים , הנסמך על סיוע אמריקאי ; אך לעתים קרובות משתתפים בקרבות גם אמריקאים —אם כסוכנים של הסי . איי . איי ,. אם כ"יועצים" של הצבאות המקומיים , ואם כחיילים ב"משלחות עונשין . " יש גם דוגמאות רבות אחרות ליחסים בעייתיים בין מדינות השרויות , מבחינה פורמאלית , במצב של שלום , אך הנתונות במתח ובעימותים מתמידים עקב העובדה שלאחת מהן שליטה כלכלית חברתית—המלווה בעליונות צבאית מדינית—על השנייה . כאלה היו , לדוגמה , היחסים בין ברית המועצות ובין רבות מגרורותיה לשעבר — ר' המרידות במזרח
|
|