יחסי מדינה־חברה בישראל

עמוד:345

היהודיים" של ישראל , נוטים מאזני הרווח וההפסד למדינה מהמשך המצב הקיים לכיוון השלילי . עדיין לא ברור עד כמה שינוי זה הוא משמעותי והאם יביא את המדינה לשינוי בתפיסת האינטרסים שלה ( מעבר לצורך . שהיא מכירה בו מכבר , לשיפור תדמיתה החיצונית , והכנסת אלמנטים של דיאלוג פוליטי עם הפלסטינים בצד הגברת הגישה הכוחנית כלפיהם . ( ההכרח להפעיל כוח אלים רב להשגת בטחון פנים פוגע בעוצמת המדינה ומעלה את מחיר המשך הקהילתיות . התועלת המופקת מן הטריטוריות שמעבר לקו הירוק נצטמצמה לעת עתה , אם כי גם המצב החדש מצוי בתהליכי מיסוד ועם חלוף הזמן משתפרת היכולת לווסת חלקית את האלימות המופעלת משני הצדדים , וליצור " מאזן" ו"כללי משחק" חדשים , אשר יאפשרו את המשך הסטטוס קוו . ההתקוממות הפלסטינית הוסיפה תוקף לתביעות של שתי תרבויות המשנה הזהותיות פוליטיות התובעות , למעשה , חזרה למדינת לאום , האחת באמצעות סיפוח והשנייה באמצעות נסיגה . שתיהן טענו מאז ומתמיד כי מדיניות הסטטוס קוו אינה טובה למדינה , אם כי בשלב זה אין לדעת כיצד תגיב המדינה למצב שבו העלויות של המשכת הסטטוס קוו הולכות ומתייקרות . לסיכום במאמר זה נעשה נסיון להציג בקווים כלליים מסגרת מושגית להבנה וניתוח המציאות הסוציו פוליטית הישראלית . במרכז מסגרת זו מצויים יחסי הגומלין שבין מדינה לחברה . גרסנו כי המדינה היא אירגון בעל הגיון פנימי , אינטרסים וזהות משל עצמה , וכי היא לפיכך גורם בפני עצמו ולא רק ביטוי של כוחות חברתיים אחרים ( מעמדות , מפלגות , אידיאולוגיות וכיו"ב . ( עולה מן הניתוח כי המדינה הישראלית השיגה , במהלך העשור השני לקיומה , עוצמה רבה ואוטונומיה אל מול גורמים פוליטיים אחרים שהיו בזירה , כגון המפלגה , הזרוע הכלכלית ותרבותית שלה ( ההסתדרות , ( ומוקדי עוצמה מתחרים נוספים . למרות ירידת מה בעוצמתה לאחר מכן , המדינה עדיין נהנית מעוצמה ומאוטונומיה רבה אל מול החברה הישראלית , בהיותה בעלת יכולת חדירה מרשימה לתוכה וגיוס משאבים אנושיים וחומריים מתוכה , תוך יכולת מאניפולטיבית של קבוצות ושכבות המצויות בחברה . למעשה המדינה שולטת בחברה בעוד הגורמים החברתיים מתחרים זה עם זה על "חסדיה" של המדינה . יחד עם זאת , יש תנודות בדרגת האוטונומיה של המדינה נוכח קבוצות הטוענות בשם הזהות הקולקטיבית שלה עצמה , ותנודות בעוצמתה לנוכח שינויים בעלויות המשך קיומה כמדינת קהילה מאז , 1967 וכשולטת על טריטוריות ספר נרחבות באמצעות כוח אלים ובאמצעות סוכניה המתיישבים בשטחים אלה . עם הגברת עלויות שליטה אלה , ומתוך רצון לשמור על הגדרת זהותה כמרינת לאום יהודית , יופעלו על המדינה לחצים להגדיר מחדש את גבולות השליטה הטריטוריאליים שלה . הערות אני מודה לחבריי ולעמיתיי , אשר לעתים תוך חילוקי דעות קוטביים וויכוחים אינטלקטואליים חריפים — אך פוריים — שכמותם לא זכורים לי מתחילת הקריירה האקדמית שלי , סייעו לי לגבש ולחדד את התיזה המופיעה במסה זו . אני חב תודה לדן הורוביץ המנוח ( שלו מוקדש מאמר זה . < רב תודות אף למשה ליסק , נעמי חזן , ויקטור עזריה ושרית הילמן . אני מודה לאורי רם שיזם את הכללת המאמר בקובץ ייחודי זה בסוציולוגיה

ברירות הוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר