|
|
עמוד:333
דחופה ביותר , ונטישת המקום נישקלה בכובד ראש . אלא שבינתיים פרצה מלחמת העולם השנייה , וההכרעה בעניין הושהתה עד לתום המלחמה . מצב זה וההגיון הפנימי של תהליכי הדה קולוניזציה , הורו את העתיד להתרחש כאשר הבריטים ינטשו את המדינה הקולוניאלית שהקימו , על תשתיתה האדמיניסטראטיבית . שני תרחישים היו אפשריים : או שהמדינה תעבור לשליטת רוב תושביה —כלומר הערבים הפלסטינים , או שתתבצע חלוקה טריטוריאלית , ברוח הצעת ועדת פיל ( וכפי שאירע עם הענקת העצמאות להודו , שבה היה מיעוט מוסלמי ניכר לעומת רוב הינדי ) , Palestine Royal Commission ) . ( 1937 האפשרות הראשונה נדחתה על ידי היהודים ואילו השנייה נדחתה הן על ידי היהודים והן על ידי הערבים הפלסטינים . מקורותיה המבניים של המדינה : היישוב המאורגן והמדינה בדרך משנות העשרים הראשונות היתה המנהיגות של הקהילה הפוליטית היהודית מודעת היטב לכך שבתוך זמן לא רב עלולה השליטה במדינה הקולוניאלית לעבור לידי רוב תושביה , דהיינו הערבים הפלסטינים . כדי לסכל אפשרות כזו היה על הקהילה היהודית להקים התארגנות מקבילה ונגדית למדינה הקולוניאלית , אשר תוכל בבוא היום לרשת את זו האחרונה . היה צורך ליצור מעין מדינה בתוך מדינה , אשר תספק לתושבים היהודים בטריטוריה את מירב השירותים והפונקציות של מדינה —הגנה , מינהל , חינוך , בריאות , תעסוקה , וכדומה — ובעיקר תבטיח את נאמנותם הבלעדית של חברי הקולקטיב ואת יכולת גיוסם על ידי המרכז . כל זאת היה צריך להעשות מבלי להכנס לעימות חזיתי עם המדינה הקולוניאלית , אשר בכל זאת סיפקה לקהילה היהודית —אומנם לא בקצב שהיה רצוי ליהודים — את המטריה ההכרחית להתפתחותה ולגידולה נוכח ההתנגדות של הרוב הערבי . יישות מדינית זו חייבת היתה להיות בעלת עוצמה ויכולת גיוס הן של חבריה היושבים בה והן של חבריה בכוח , יהודי התפוצות , כך שכאשר הבריטים ינטשו את הטריטוריה היא תוכל להוות תחליף מיידי למדינה הקולוניאלית , למרות שהיא מאגדת בתוכה רק את אוכלוסיית המיעוט שבטריטוריה . כדי לגבש ישות בעלת יכולת פוליטית כה רבה , היה על הקהילה היהודית לגבש את המוסדות ואת הקבוצות כמקשה אחת בתוך ה"מדינה שבדרך , " תוך טישטוש מוחלט של הגבולות בין "מדינה" ל"חברה . " מתוך מגמה זו גובש ה"יישוב המאורגן , " שהמוסד העליון שלו —כנסת ישראל — חפף במידה רבה הן את ההנהגה המפלגתית של הקהילה ( החל מ 1933 בעיקר של מפא"י , שהפכה למפלגה דומינאנטית , ( והן את הנהגת הסוכנות היהודית , שהיתה הזרוע המבצעת המקומית של הפדרציה הציונית העולמית ( הורוביץ וליסק , . ( 1977 בתוך מארג זה נספגה גם "ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל , " שהיוותה אף היא מעין מערכת מקבילה נוספת למדינה שבתוך המדינה ( גרינברג , ; 1984 . ( Shalev , 1992 : 23-31 היא כללה קשת רחבה של פעילויות—איגודים מקצועיים , מפעלים תעשייתיים , מפעלי בנייה , קואופרטיבים לשיווק וקניה , ביורוקרטיה ענפה , מערכת שירותי בריאות ואישפוז , בנק , לשכת תעסוקה , עיתון והוצאה לאור , אגודת ספורט ועוד . להסתדרות היתה אף תת תרבות משלה שהתבטאה , בין השאר , בסמלים כגון דגל והימנונים , טכסים , מצעדים , וימי חג ומועד ( דן , . ( 1963 כל אלה היוו את התשתית
|
|