|
|
עמוד:312
הנדיב ולא סיפסרו בעת מלחמה . סדרות הסיוע מעידות על התנהגות הפוכה . המקורות הגיבו באורח חיובי לצרכי המלחמות של ישראל . ב , 1967 למשל , היו ההעברות החד צדדיות כפולות מהסכום של , 1966 הגיעו לחצי מיליארד דולר , וכיסו את כל הגרעון הדולרי השנתי . העלייה בהכנסות בשנת המלחמה עצמה היתה בעיקר מתרומות של יהודים . בתקופה 1970-1967 גדל הגרעון המסחרי של ישראל ביותר מ . 150 % ב 1970 הוא עמד על 1 . 25 מיליארד דולר . הייצוא גדל אומנם , אבל גידולו לא התקרב כלל לקפיצה של 150 % בשלוש שנים . ב 1970 הגיע הייצוא ל 1 . 4 מיליארד דולר , כלומר הגרעון השנתי ב 1970 היה כמעט שווה ליצוא כולו . בעזרת האשראי שהעניקו לה שלושת המקורות הקבועים שלה ייבאה ישראל בשנים אלה קרוב לכפליים מהכנסות יצואה , מצב דומה לזה שהיתה נתונה בו 20 שנה קודם לכן . מדינה שיכלה לגייס תוך כדי מלחמת התשה , אשראי של 1 . 4 מיליארד דולר בשנה אחת , כשבקודמת הגרעון שכוסה היה מיליארד דולר ולפניה 3 / 4 מיליארד דולר מדינה כזו פועלת בערך כקורפורציה רב לאומית , אבל לא על בסיס של יצור כלכלי אלא של תשומות פוליטיות . אין כמו סדרי הגודל השנתיים של הסיוע והעיתוי בשינוי להעיד על הצלחתה הבלתי רגילה של המדינה , בהפיכת כל שיא והזדמנות חד פעמית , מקפצה לשיא הבא . ב 1971 שינה הממשל האמריקני את מדיניות הסיוע ועבר לסיוע צבאי ישיר ורב עוצמה —מפחות מ 100 מיליון דולר לשנה ל 600 מיליון דולר ב . 1972 השינוי ברמת הסיוע האמריקני ובתוכנו , יחד עם הכיבוש המתמשך , מסמנים יותר מכל מודד אחר את עיבוי המיליטריזם . אנו רואים את החימוש המאסיבי ושלטון הכיבוש על אוכלוסיה שהיתה ב 1967 קרובה לשליש מאוכלוסיית המדינה הכובשת ( המספרים המדוייקים ( 3 , 177 , 300 : 965 , 000 כעין שלב במיליטריזם , מעין מיליטריזם גבוה . השינוי בהיקף הסיוע ובתנאיו נותן מענה לשאלה כיצד מסוגלת ישראל להחזיק בכיבוש ולהאריכו . הפוליטיקה הרשמית התייחסה לגרעון המסחרי כאל חור שחור ומאיים , ששורות מספרים מ"קליטת עלייה" ו"נטל הבטחון" עמדו הכן לחפות עליו , ( אף שקליטת יהודים מברה"מ היתה סעיף מתוקצב בסיוע האמריקני של שנות השבעים המאוחרות . ( כל שנה ניבט הפער במאזן התשלומים כתהום רבא , שהאסטרטגים המומחים של הממשלה והאוצר ובנק ישראל והאוניברסיטאות מצליחים , בעמל רב , לגשר מעליה . אין ספק שהממסד הישראלי הצליח , ואחרי כל מלחמה עלתה הצלחתו , להתחלק בנטל ההוצאות והצרכים של המדינה ושל האוכלוסיה , עם מדינות , מוסדות וציבורים שונים שמחוץ לישראל . נטל אמת של 30 % -20 % -10 % מהתל"ג בהוצאה שנתית לבטחון במשך כמה שנים , בכלכלה מדינית שהיתה בה מלכתחילה הטיה כבדה לשירותים , צריך היה לגרום לירידה ברמת החיים , לשיעורי מס גבוהים , או לאי התחדשות אמצעי הייצור ולקיצוץ בשירותים האזרחיים בשל הפניית משאבים לבטחון . כתוצאה מאלה צפויים היו להתרחש ירידה בתעסוקה , נסיגה בפריון , הקטנת האשראי והיבוא , אינפלציה , איבוד ערך המטבע , קריסה של שתתי הבריאות והחינוך , התפשטות הבורות והפשע והפעלת כוח רב לא רק כלפי חוץ אלא גם לדיכוי פנימי . כדי להבין את נזקי המלחמה לחברה אין צורך בכוח המדמה , אזורנו מספק דוגמאות למכביר . אולם אימים מסוג זה לא התרחשו בישראל . מאז ראשית המדינה היה מהלך ההתפתחות שונה .
|
|