הכלכלה המדינית של הלאומיות המיליטריסטית בישראל

עמוד:306

בתנאי העבודה , בהכנסה , בבטחון תעסוקתי , בדיור , בהשכלה , ברכישת השכלה ומקצוע על ידי בניהם ובנותיהם , ובאפשרויות עבודה לנשים ולבנות . כפי שנראה , גם כאשר הגיעו לזכויות ושיפורים אלה לא צימצמו הישגיהם את פער הזכויות והאפשרויות בינם לבין המעמד הבינוני " . הוותק , הנסיון והקשרים שהצטברו עימם , והחינוך מטעם המדינה , היוו במשך הזמן סולם מקדם לשינוי מקום מגורים , לעבודה ולמקצוע ולתנאים טובים יותר . בעיקר אמורים הדברים ביחס לדור השני , "ילידי ישראל ממוצא מזרחי . " אך אין דומים כלל שינויים איטיים ומצטברים אלה או קרובים להם , כמו שיפור ברמת השיכון הממשלתי , בשירותים מקומיים וכיו"ב , לאפשרויות שהתפתחו ולשינויים שהתחוללו עם המלחמה השלישית , מלחמת . 1967 רווחי המלחמה הזו , ובעיקר סיוע החוץ חסר התקדים ( מארה"ב , מממשלת גרמניה וגם מהמקורות היהודיים ) שוב הרחיבו בקפיצה את האמצעים והאפשרויות של המערכת כולה , ובמובן מסוים הגיע תור "החצי התחתון . " האבטלה שנגרמה על ידי מדיניות המיתון של 1967-1965 הסתיימה , המשק נכנס לתעסוקה מלאה , פועלים רבים הפכו קבלנים , ספקים ואנשי עסקים מסוגים שונים , רבים הגיעו לעבודה קבועה במנגנונים הממשלתיים והמוניציפליים שהתרחבו מאוד , התשתית והבנייה הממשלתית לסוגיה : דרכים , ביצורים ומגורים הגיעו למימדי ענק . עם ההתרחבות הגדולה של שוק העבודה והביקוש לעובדים , שופרו מאוד גם האפשרויות של הקבוצות הלחוצות ביותר : פועלי עיירות , צעירים , נשים , ערבים מישראל , והלכו והתרבו משפחות פועלים בעלות שני מפרנסים . המצב המעמדי השתנה מאוד . על זה אף השפיעו נכסי הקרקע והמים החדשים , פירות הכיבוש , שהשתלבו במצב המעמדי בצורות שונות . עם זאת , המשיך מערך הכוח המעמדי להתפתח באותו כיוון כלכלי מדיני שהיה לפני המלחמה ואף ביתר שאת . ההכנסות של הקבוצות הגבוהות עלו במהירות רבה מאוד , ההון השחור הוכר כגורם הבלתי נשלט של מערכת המיסוי , וצריכת הראווה ברמה גבוהה העידה שהבורגנות הממלכתית הרגישה עצמה מוגנת באופן פוליטי . המלחמות שנראות בבירור כנקודות הזינוק וההסלמה של המערכת הבלכלית מדינית העצימו את התלות החזקה שהתקיימה בלאו הכי בין שלושת עמודי הכוח שלה : הבירוקרטיה המדינתית , סיוע החוץ המיוחד והמדיניות המיליטריסטית . ניסינו להסביר את המיתאם בין המרכיבים הכלכליים מדיניים האלה לבין הירידה והעלייה של קבוצות חברתיות , ובאופן זה להציג את הדינמיקה המעמדית של החברה הישראלית . אנו יכולים להוסיף ולומר שההצלחה או הלכידות הפנימית של התבנית המיליטריסטית היתה כה גבוהה , שמצד אחד היא איפשרה את השינויים המעמדיים שמנינו : מפלת השמאל ועליית המעמר הבינוני , ומצד שני היא גילתה עמידות גבוהה בפני חלוקה מחדש של הכוח הפוליטי מפלגתי , כלומר בפני נפילת שלטון הקואליציה של מפלגת העבודה . הסכנות לשלטון העבודה התגלעו בתוך המפלגה עצמה , בעוד האיומים של הכוחות הפוליטיים שמחוצה לה נותרו במשך תקופה ארוכה מישניים . הכוח האלקטוראלי של מפלגות הימין והמרכז , חרות והציונים הכלליים לא השתנה הרבה במשך עשרים שנה . שלטון המערך היה מבוצר בתוך מערכת כלכלית חזקה מאוד . נוסף לכך , קשה מאוד היה לאגוף את מפלגת העבודה ( מפא"י ) מימין : האידיאולוגיה שלה היתה לאומית מיליטריסטית , המדיניות שלה נתמכה על ידי המערב , והביצוע הצבאי זיכה את המדינה שתחת שלטונה בתהילה בלתי מעורערת . חלקה הרב של המפלגה השלטת במעמד הבינוני יציר המדינה , הבטיח את נאמנותו של חלק גדול משכבה זאת , וכך נידחו השינויים

ברירות הוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר