הכלכלה המדינית של הלאומיות המיליטריסטית בישראל

עמוד:303

עצמם טכניקות להימלטות ממיסוי ומפיקוח ממשלתי מלא . לכאורה . כיוון שהשלטון ומנגנוניו שלטו על מפעלי תשתית וחלק גדול מ"התעשייה הכבדה" ומן השירותים היה הסתדרותי , ואמצעי המימון של הממשלה לא הצטמצמו אלא דווקא התרחבו מאוד במרוצת הזמן , התהליך של ביורוקרטיה מצמיחה בורגנות , לא צריך היה להתרחש . אך למעשה היה התהליך בעל שני ראשים , העסקים פרטיים והשכבה הפרופסיונאלית צמחו יד ביד עם הביורוקרטיה , בעזרתה , לעתים מתוכה ולעתים לצידה . תוך כדי סיוע מעשי להתהוות הבורגנות הממלכתית בנתה עצמה הביורוקרטיה לתוך המעמד העולה . ציון לכך שהעלייה המהירה של שכבה עליונה היתה תופעה בולטת ביותר בתחום היחסים המעמדיים ניתן למצוא גם בנתונים על השינוי בהתחלקות ההכנסות בעשור הראשון למדינה . בעשור הראשון הגדיל העשירון העליון של השכירים את חלקו בהכנסה מ 17 % ל , 2096 השינוי היה בכיוון ההפוך לזה של מדינת רווחה . הביטוי הצריכתי התאחר אולי מעט , בעיקר בגלל פיקוחי הצנע ואימת מס ההכנסה , אך עם הזמן התרופף הריסון בדפוסי צריכה ורכוש , השתנה גודל הדירה , הציוד הביתי , התחבורה המשפחתית , ההשקעה במגרשים ומחיריהם וההשקעה במטבע חוץ . למעמד הבינוני הישן , סוחרים , קבלנים , פרדסנים , יבואנים , תעשיינים בעלי בתים ומגרשים ובעלי משרות בכירות , נוספו קבוצות חדשות רבות . בלטו בהן קבלנים , ספקים , בעלי מקצוע ובעלי חוזים שעבדו עם המשרדים הממשלתיים השונים , וגם היושבים מהצד השני של השולחן —בכירים , מנהלים ואחרים במנגנונים הממשלתיים והציבוריים , אשר ניהלו את החוזים של זרועות ורשויות השלטון השונות . חוזים אלה כללו מגוון רב של עניינים , מחוזים בדבר אספקת עפרונות ומחברות לבתי הספר של משרד החינוך , דרך רשיונות יבוא למצרכי מזון בפיקוח משרד המסחר והתעשייה , ועד חוזי בנייה לבתי חולים עבור משרד הבריאות , או אספקת נעליים למשרד הבטחון . בפעילות הכלכלית העניפה נקשרו קבוצות משלושת הסקטורים —בחוזים , בשכר וברווח—עצמאיים , מעבידים ומנהלים . למשרד הבטחון היה מתקופה מוקדמת מעמד נכבד מאוד כמוציא חוזים בכל תחומי הצריכה של סחורות ושירותים ( כולל קבלנות יבוא . ( עם זה פיתח גם מערך ייצור עצמאי ( כולל מחקר ופיתוח . ( אמצעי המימון וכוח הקנייה שרוכזו במידה כה גבוהה בידי הממשלה , לצד מערכת מצומצמת של ייצור ממשלתי , שירותים פיננסיים ומסחר ממשלתי , הביאה לשיגשוג של שיטת הקבלנות והספקות . בדרך כלל הביאו עסקים עם הממשלה ( או עסקים בכלל , שכן כל בעל עסק היה קשור לממשלה ) לבעליהם , מעבידים , עצמאיים , מנהלי מפעלים הסתדרותיים או ממשלתיים , הרבה טובות "נילוות . " הממשלה סייעה במענקים ובהלוואות נוחות , במענקי קרקע , הקלה במיסוי , הכירה בהוצאות עסקיות , ביצעה הזמנות מובטחות מראש בתנאים של "קוסט פלוס , " נתנה הקלות במיסוי וכדומה . אין ספק שהברית הזאת בין הממשלה והביזנס היתה החידוש של המדינה . באותו זמן שהביורוקרטיה העליונה , הממשלתית והממסדית , יצרה זכויות יתר וחילקה טובות הנאה למעבידים ולעצמאיים מכל הסוגים , היא חילקה גם לעצמה , לשכירים בשירותה , זכויות מישרתיות המקבילות במעט או בהרבה למה שניתן "בשוק הפרטי" ( תחת איום ב"בריחת מוחות" וכו . ( ' רוב הקבוצות הממסדיות ברמות הגבוהות הצליחו להעלות את רמת חייהן בדיור , בנסיעות , בזכויות ביטוח , ברכב וכדומה , בעיקר באמצעות התשלומים הנילווים למשכורתם ( או למשכורותיהם , כיוון שכפילות מישרתית היתה אחת מהזכויות . ( בכך , אגב , הם הצליחו להערים אפילו על עצמם , ולשחרר במידה ניכרת את

ברירות הוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר