|
|
עמוד:295
ואדוה"ע ( שהתפלגו ב ( 1954 לממשלת קואליציה בראשות בן גוריון , ונשארו בקואליציות ממשלתיות דומות ( לאחר האיחוד של אחה"ע ומפ"אי בהעבודה ) עד למהפך ולעליית ממשלת הליכוד ב . 1977 הצטרפות השמאל לקואליציה הממשלתית תרמה ללא ספק להרחבת הלגיטימציה של הממלכתיות המפא"ית ולהבטחת בלעדיותה הפוליטית . השמאל הציוני סוציאליסטי קיים אופוזיציה עקרונית למדיניות לאומנית מיליטריסטית המכוונת להשתלבות במערב ובמדיניות האזורית האימפריאליסטית שלו . מפ"ם התנגדה ביחסי חוץ לבריתות צבאיות ולשילומים ממערב גרמניה , ובפנים הארץ לממשל הצבאי , ותמכה בנייטראליזציה של המזרח התיכון ובמדיניות של אי הזדהות מצד ישראל ( אמיתי , ; 1988 מרחב , : 1980 ; 119-118 כהן , . ( 470 : 1970 בהצטרפות של השמאל היתה לכן תרומה לממלכתיות . ההיפרדות המחודשת של השמאל לשתי מפלגות יריבות החלישה מאוד את מעמדו הציבורי פוליטי והיתה גם היא סיבה להצטרפותן בנפרד . אך את הסיבות העמוקות יותר להתבטלות האופוזיציה הפוליטית הסוציאליסטית יש לחפש , כנראה , בלחצי המלחמה הקרה ובבעייתיות המיוחדת של מדיניות חלוצית ציונית סוציאליסטית . לשינוי שחל בראשית שנות החמישים במדיניות ברית המועצות כלפי הציונות ומדינת ישראל ( כפי שהתבטא במשפטי פראג למשל ) נודעה השפעה חריפה על מפ"ם , שהאוריינטאציה הפוליטית והאידאית שלה על ברית המועצות היתה חזקה מאוד . נראה כי שאלת האי הזדהות הבין גושית איבדה ממעמדה העקרוני וחדלה להוות מחסום רציני להצטרפות לקואליציה שבה מדיניות החוץ היתה משרד מפא"י בלעדי ( מרחב , : 1980 . ( Nahas , 1976 : 80-88 ; 33 אף שהפילוג הגדול במפ"ם והפילוגים המישניים התהוו מסיבות אחרות , או נוספות , התוצאה היתה דומה . הם החלישו את השמאל הציוני סוציאליסטי . למפלות העיקריות של השמאל בשנה הראשונה והשנייה למדינה ולמונופוליזציה הממלכתית המפא"ית , נוספו נזקי הישיבה באופוזיציה , שהורגשו במיוחד על ידי התנועות הקיבוציות עקב תלותן המקפת במשאבים ובתכנון ממשלתי . הירידה האלקטוראלית של מפא"י בבחירות לכנסת השלישית ( מ 0 י 37 . 39 מהקולות בכנסת השנייה ל 32 . 2 % בכנסת השלישית ) הקלה על תנאי ההצטרפות , שכן שתי מפלגות השמאל יחד שמרו על כוחן האלקטוראלי ואף העלוהו במידת מה ( מפ"ם 7 . 3 % > ואחה"ע 8 . 2 % לעומת 12 . 5 % למפ"ם המאוחדת בבחירות . ( 1951 השינויים האתניים דמוגרפיים והשפעתם על יחסי הכוחות הפוליטיים בישראל גם כן לא רמזו לשיפור צפוי במעמד השמאל . בסוף שנות הארבעים ובשנות החמישים המוקדמות הגיעו עדיין מילואים אירופים . אולם כבר אז ועוד יותר בהמשך , מצא עצמו השמאל במצב נחות במה שהיה לו להציע לציבור הפועלים , ובעיקר למזרחים החדשים , ששיעורם בין העולים והפועלים היה בעלייה תלולה . חוסר עבודה , עבודה עונתית או ארעית , חוסר התמצאות , בעיית שפה , מצוקת דיור ועוני של משפחות גדולות ללא אמצעים , הביאו למצב של תלות כמעט מלאה במוסדות הממשלתיים וההסתדרותיים , שנשלטו רובם ככולם על ידי מפא"י . נוסף לכך היתה לשמאל גם בעיה של הסתגלות לדימוגרפיה המעמדית החדשה . השכבות המקופחות —עולים , בעיקר מזרחים , וערבים מקומיים —היו קשורות לעתים קרובות למבנים ויחסים שאריים , והיוו בעיה למפלגה סוציאליסטית האמונה על נסיון קומונאלי והשקפות מארכסיסטיות קלאסיות . ברור ששותפות בממשלה , ופלח המישרות
|
|