הכלכלה המדינית של הלאומיות המיליטריסטית בישראל

עמוד:294

התוצאות הפוליטיות של מדיניות סוציאליסטית עיקבית . ( לא מן הנמנע שהסכם השילומים עם מערב גרמניה , שהיה בפיקוח ארה "ב , היה קשור , ואולי אף מותנה , בפנייה של ישראל מערבה , ובהתנערות מפוליטיקה סוציאליסטית . ייתכן אף שהעלייה הבלתי צפויה ברמת ההכנסות מהמגביות וה"בונדס" של יהודי ארה"ב , היתה גם כן קשורה לאותו שינוי מגמה כללי , אין ספק שכך היה הדבר בעניין המאה מיליון דולר , ( 1949-50 ) וכלל העזרה הכלכלית שניתנה על ידי ממשלת ארה"ב בשנים הראשונות ( ברגלס , . ( 211 : 1989 הבנת מעמדו המרכזי של סיוע החוץ אינה חייבת בהכרח לגרור אותנו למכאניקה דטרמיניסטית של תיאוריות תלות מסויימות . הנסיגה של המנהיגות הפוליטית המפא"ית מהכיוון של אלטרנטיבה סוציאליסטית לכיוון של ממלכתיות לא היתה "תכתיב" מדיני . המנהיגות הובילה את המפלגה , ההסתדרות והממשלה לכיוון הממלכתיות , שחייב הרבה פחות מהסוציאליזם , ובראש וראשונה פתח אפשרות קלה יחסית להנות מרווחי המלחמה , נראה מתאים יותר לצרכי הקלפי וכיו"ב . כפי שציינו , אחת הדרכים של המנהיגות המפא"ית להשתחרר ממחוייבותה כמפלגת פועלים וכמנהיגה ההסתדרות היתה מאבק בשמאל , וסיוע החוץ היה גורם מעודד מאוד בכיוון זה . סיוע החוץ שניתן בתנאים מיוחדים הקל על ראשי השלטון להמנע מלנסות אופציות פוליטיות ולא צבאיות להסדרת עניין האדמה והפליטים הערבים וליצירת קשרים עם הארצות הסובבות , כולל התעלמות מהנסיונות המעטים , אך הידועים , לתיווך , בין השאר מטעם תנועות וקבוצות שלום בין לאומיות . במדיניות הבטחון השוטף התגבשה השיטה של "קביעת עובדות" והגנתן בכוח צבאי , מדיניות ההפוכה היפוך גמור לזו של אופציות פתוחות . במדיניות הגמול האזורית השתמש השלטון בכוח רב כדי לקבע את מדיניות האי שיבה . סיוע החוץ המאסיבי והזמינות של המוסדות והכלים מהעבר ה"קונסטרוקטיבי" איפשרו לשלטון להפוך פירוש אחד של הלאומיות הציונית או היהודית —מדינת לאום אנטי ערבית , זעירה ומיליטריסטית — לפירוש היחיד והבלעדי . נסכם את הדיון בתפנית החדה והמהירה לאתתיזם באמצעות הקבצה של כמה מהמהלכים המוקדמים שציינו אותם . בתחום הפוליטי , השינוי הוא מהישענות ניכרת על הגוש הקומוניסטי , וקבלת תמיכה פוליטית וצבאית ממנו , לאוריינטאציה בלעדית על המערב ופניות חוזרות להסתפחות לברית צבאית אזורית . באותו זמן בערך שהצבא עבר מנשק צ'כי לאמריקני , עזבו מפא"י וההסתדרות את הקונפדרציה העולמית של האיגודים המקצועיים , ומעט אחר כך את תנועת השלום העולמית . סיוע החוץ המערבי ( אמריקני וגרמני ) איבד את אופיו החד פעמי או המיוחד וגם הסיוע המוגבר מהמגביות היהודיות בארה"ב הפך למחוייכות שנתית ( השילומים והפיצויים מגרמניה הוסדרו ב 1953 כהכנסה שנתית קבועה , הסיוע האמריקני היה קטן יחסית לעומת היהודי והגרמני , אבל גם כן חזר ונשנה . ( באשר לפליטים הערבים , אף שהאו"ם קיבל ב 1948 החלטה בזכות השיבה ( בחירה אישית לכל פליט בין שיבה לפיצויים , ( הוקפא המצב הזמני שנוצר בעקבות המלחמה ונשאר בעצם עד עתה . ברמה הפנימית התבטא הדבר במיסוד בעלות או אפוטרופוסות ממשלתית על אדמתם ונכסיהם של "הנפקדים" ובהשלטת ממשל צבאי על האוכלוסיה הערבית במדינה ( פרט לשרידים ששרדו בערים המעורבות לשעבר . ( השינויים הללו התרחשו במהלך ובעיקר בראשית החומש הראשון . ב 1955 השתנה גם המערך הפוליטי בין מפא"י והשמאל הציוני סוציאליסטי , ואף שינוי זה , בדומה לפליטים ולאדמה , לאוריינטאציה ולסיוע , היה ביטוי להצלחת הממלכתיות . לאחר הבחירות לכנסת השלישית ( 1955 ) הצטרפו שתי המפלגות הציוניות סוציאליסטיות , מפ"ם

ברירות הוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר