הכלכלה המדינית של הלאומיות המיליטריסטית בישראל

עמוד:293

וכוי . ( הכנסות במטבע חוץ ביולי 1953 ועד ליולי 1954 הגיעו לשיא חדש , פי 5 ומעלה מזה שהרווחנו ביגיע כפינו" ( לוח הארץ , . ( 75 : 1954 / 55 סיוע החוץ היה הגורם החשוב ביותר להופעתו הפתאומית של השפע אבל לא ל"כלכלה חופשית" או קפיטאליסטית . סיוע החוץ היה מהגורמים המרכזיים להרחבת הכוח הפוליטי כלכלי של המדינה ולביסוס הממלכתיות המפא"ית . הוא איפשר יוזמה ממשלתית מרכזית ובכל התחומים . המונח התערבות ממשלתית אולי מתאים למדינות בחברות קפיטאליסטיות , אולם במקרה שלפנינו למעלה מ 50 % מכלל ההשקעות הישירות במשק נעשו כאופן רצוף , שנה אחר שנה , בקפיטאל ממשלתי ( בן פורת , . ( 118 , 111 , 88 : 1989 ההעברות החד צדדיות של קפיטאל סייעו להציג את ההתפתחות במונחים של "נס , " כאילו הצליחה מדינת לאום זו איכשהו לפתוח דרך שלישית בין קפיטאליזם לסוציאליזם , וכאילו ממסלול הביניים המתוחכם שלה צמח כמעט הכל : מעמד בינוני מתעשר ומשק ציבורי ענק וגם משק הסתדרותי , גם יצירת זכויות ואפשרויות של מדינת רווחה ברמה נאותה וגם השקעה בחימוש ובמדיניות של מלחמה . מ 1953 הפך סיוע החוץ לתוספת שנתית קבועה וכבדת משקל לתוצר הלאומי הגולמי , כ 20 % בממוצע עד , 1967 ורובו ניתן ישירות למוסדות ולממשלה ( הלוי , ; 251 : 1973 קוזנץ , . ( 207 : 1973 המבנה המיוחד של הסיוע , שברובו הגדול ניתן לא על בסיס עסקי קפיטאליסטי ובחלק גדול היה מענק , מסביר מדוע ניצלה ישראל , שלא כמו מדינות אחרות , מהמלכודת של סיוע — חוב — ואסקלציה לחוב קטלני ; George , 1988 ) . ( Lever and Huhne , 1986 זהו המפתח להבנת אחד הפלאים הישראליים : כיצד מדינה ענייה , שאובחנה כ"חסרת כושר קיום" ( ארנון , ( 9 : 1981 יכלה להוציא בעשור הראשון לקיומה כ 8 % -5 % > מהתוצר הלאומי הגולמי שלה לבטחון ( כוכב וליפשיץ , , ( 256 = 1975 ולקיים באותה עת עצמה שיעור צמיחה כלכלי של \ 0 % בממוצע שנתי . בממשלה ובאקדמיה הסתכלו בכלכלה המדינית המתהווה במונחים של "כלכלה מעורבת" ושל מדינת סעד ( הורוביץ , ; 38 : 1967 הלוי , קלינוב מלול , . ( 4 : 1968 כיוון שבישראל היו שלושה סקטורים הוסיפו לעתים שזו הכלכלה הנכספת "פולימורפית" או "פלוראליסטית , " וכמובן "כלכלה מתפתחת" ( הורוביץ , . ( 180 : 1967 סוציולוגים השתמשו בדרך כלל במונח " תהליכי מודרניזציה . " סיוע החוץ נתן בידי הממשלה אמצעים שההצבר והחיסכון המקומי לא סיפקו . וזאת כמעט ללא מאבק פוליטי מעמדי ומפלגתי ביחס לחלוקת הנטל ולשימוש בו . אחרי שנים תמהו כלכלנים כיצד תקציב הבטחון , שהיווה הוצאה כבדת משקל , כמעט ולא עלה לדיון רציני ( כוכב וליפשיץ , . ( 255 : 1975 הנושא היה כמובן טעון סודיות ורגש , וכל השקעה קיבלה צידוק מראש ובכל זאת נרמז ( מאוחר יותר ) שמצויה סיבה נוספת להתעלמות : "הגיע הזמן , " כתב אחד , ש"הוצאות הבטחון יהיו על חשבוננו" ( ארנון , . ( 40 : 198 1 נוסיף שביקורת על תקציב הבטחון והיקפו , או על מדיניות מיליטריסטית , באה בדרך כלל ממפלגות שמאליות , ולעתים אף ממפלגות סוציאל דמוקרטיות — בישראל הן היו השלטון ( מכאן יובן מדוע עמדה ביקורתית למדיניות מיליטריסטית נראתה בישראל בקיצוניות הגובלת בפשע או בבגידה , וכנראה שמשהו מזה אירע לאהרון כהן ולישראל בר . ( נקודה זו מוליכה להבנת המערכת ומרכיביה . משהתייצב סיוע החוץ הוא הפך , לפחות מעשית , למרכיב בלתי נפרד של המשטר . לא נוכל לדעת מה היה הגורל הפוליטי של הממלכתיות המפא"ית ללא סיוע החוץ ( כפי שלא נוכל לדעת מה עשויות היו להיות

ברירות הוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר