|
|
עמוד:290
בה היתה מפ"ם , כללה גם נציגים של המפלגה הקומוניסטית הישראלית ואחר כך של אחדות העבודה , לא הגיעה לנצחון אלקטוראלי ( בשיאה זכתה לכ 409 ' 0 מקולות המצביעים . ( שלטון הרוב הימני נשאר בלתי פגיע ואמצעי ההשפעה והתגמול שלו התרבו . בתחום האפליה הלאומית פעלו ההסתדרות והממשל הצבאי בהרמוניה . פירוש הדבר שהממשלה ריכזה בידיה , באמצעות מפא"י , את השליטה באפארטוס המדיני ובסקטור הכלכלי של המדינה ושל ההסתדרות , והכפיפה את האחרונה לראשונה . מזכיר ההסתדרות היחיד שהודח ( יצחק בן אהרון ) היה ממנהיגי הקיבוץ המאוחד , שלא קיבל את דין הכפיפות הזו . נתונים אלה מסייעים להבין מדוע ההכרעה הפוליטית במגמה למשק לא סוציאליסטי לא לוותה בישראל בעלייה מיידית של קבוצות כוח קפיטאליסטיות ושל מה שמכונה כללי שוק חופשי . המשמעות היתה שהכלכלה תהיה ממומנת , מסוייעת , מפוקחת ולעתים אף מנוהלת על ידי הממשלה . המגמה היתה לפתח כלכלה ממלכתית , כדי להתקרב ל"משק המקיים עצמו" ולכלכלה קפיטאליסטית . בתנאים של עלייה המונית , חוסר עבודה , מחסור בסחורות וצנע , יבוא גדול מאוד ביחס לייצור המקומי , ותלות מתמדת בהשגת דולרים כדי לשלם עבורו , היה מעמד האוצר והצמרת הפוליטית כלכלית מכריע . האוצר גייס מטבע זר , השקיע בפיתוח , בדיור , בשירותים , יבוא חומרי גלם , מזון ונשק , פעולות שהתבססו במידה לא מועטה על מוסדות ומפעלים הסתדרותיים וציבוריים , ושיוו לישראל מלכתחילה צביון ומבנה של מדינת סעד ( הורוביץ , ; 141 , 119 : 1967 ברקאי , , 67 : 1964 . ( 62 הנצחון במלחמה נתן למדינה מה לחלק , בעיקר בשנים הקשות : היא חילקה ארמה , בתים ורכוש אחר ששיך לפליטים , ובחלקו הקטן לאוכלוסיה הערבית ששרדה והתאזרחה . הכמויות היו כאלה שנודעה להן השפעה מכרעת . השלל הקרקעי והאחר פתח אפשרויות לפיתוח חקלאות , עיור ודיור בסדר גודל חדש . הרכז האמצעים האלה איפשר למשק הממלכתי לקפוץ מדרגה , ודומה הדבר לתרומה שמדיניות האי שבות תרמה למימוש מדינת הלאום . על שטחי האדמה המעובדת שבבעלות ערבית , לפי ההערכה 4-6 מיליון דונם ופי שש מהאדמה המעובדת שהיתה ברשות היהודים עד אז , הוקמו בשנים ספורות מאות יישובים חקלאיים , התאפשרה צמיחה מהירה של החקלאות , אספקת מזון מקומית וגידול מספר המועסקים בחקלאות . עשרות אלפים מצאו מחייתם בעבודות ציבוריות בייעור , סיקול והכשרת קרקע , עד שהתרחבו ענפים אחרים . שטחי ענק נותרו בידי הממשלה הקק"ל ורשות הפיתוח כעתודה לשיכונים , לערי עולים ועיירות פיתוח וכר . ( Gabbay , 1959 : 341-373 ; Peretz , 1958 : 143-181 ) אדמות פליטי יפו תל אביב , חיפה , ירושלים ועיירות השפלה לוד , רמלה , בית דגן , ועוד שימשו לשיכונים עירוניים ויוע 1 ו על ידי הממשלה לצרכיהן של קבוצות אוכלוסיה רבות ומגוונות . נתהווה תחום רחב מאוד של פעילות ממשלתית ציבורית שלא היתה כבולה בכבלי הספקולציה של שווקי הקרקעות , כשהקרקע הפרטית כנכס סחיר "דלא ניידי" הצטמצמה באזורים מוגבלים , כמאמר הפיתגם "מחדרה ועד גדרה . " המשטר הקרקעי כאילו עבר מהפיכה של הלאמה , הממשלה הקצתה ליהודים אדמה פרטית , קהילתית , דתית וציבורית שהיתה —ועדיין הינה —בבעלות ערבית . הפרקטיקה הזאת של "הלאמה" בשיטה של כיבוש צבאי , נישול בגיבוי חוקי והעברת קרקעות מערבים ליהודים לפי חוקי המדינה ונוהליה , פותחה בישראל לכדי אומנות , אומנות העבר ואומנות ההווה .
|
|